רגע לפני שהבולים נעלמים מחיינו והדפסים על מדבקות יתפסו את מקומם, אולי כדאי שנכיר את הבול שהתחיל את הכל – בול הפני השחור.
הפני השחור הוא בול הנושא את דמותה של המלכה ויקטוריה, מלכת אנגליה. הוא הבול הראשון שהונפק בעולם לצורך שליחת דואר. קודם לכן היה שימוש בעולם בבולי הכנסה – בולים שנעשה בהם שימוש לצורכי מיסוי. לא נסביר כרגע איך זה בדיוק עבד, לענייננו – הבול הראשון ששימש למשלוח דואר היה הפני השחור.
כמובן שמכתבים נשלחו אלפי שנים קודם לכן. אבל – היה זה ללא בולים. בדרך כלל, שולח המכתב – המוען – היה שולח את המכתב ללא שנדרש לשלם על כך מאומה. המכתב היה נודד בים וביבשה עד שהיה מגיע ליעדו. מקבל המכתב – הנמען – היה משלם את התשלום עבור שליחת המכתב. היה בכך היגיון – כאשר הנמען משלם עבור המכתב – הוא בעצם דואג שהמכתב ימשיך ליעדו שהרי עד שהמכתב לא יגיע – לא יתקבל שום תשלום עבור המכתב.
במצב בו התשלום על המכתבים ניתן מראש על ידי השולח, בהעדר מערכת רישום מסודרת – דואר רשום, עלול להיווצר מצב בו ערימת מכתבים נזנחת באמצע הדרך מכיוון שאין מוטיבציה כלכלית להמשיך במסלול העברת המכתב.
עד עכשיו הבנו את היתרון העצום של תשלום המתקבל רק בעת מסירת המכתב, אז למה בעצם לשנות?
מקבל המכתב היה יכול לסרב לקבל את המכתב – או מחוסר אמצעים או מחוסר רצון. אם המכתב היה מגיע ממקור לא מזוהה, אם הוא היה מגיע ממישהו שהמקבל לא רוצה לקבל ממנו דואר ומעוד סיבות נוספות – היה מסרב המקבל לקבל את המכתב וכך כל ההשקעה היתה לחינם ובחינם. שירות הדואר לא היה מקבל מאומה עבור הטרחה שלו.
יתרה מזאת, היו אנשים שהיו מסרבים לקבל את המכתב – בכוונה תחילה בתיאום עם השולח. לדוגמא, נוסע מעבר לים שהתחייב לעדכן את אשתו בכל שבועיים שהוא בסדר, היה שולח מכתב ללא מסר לאשתו. אשתו היתה רואה את המעטפה ומבינה שהכל בסדר ומסרבת לקבל את המכתב. כך היתה עוברת דרישת שלום מעבר לים – ללא כל תשלום מצד השולח. הדואר היה נותן שירות דרישת שלום בחינם בעל כרחו.
היו גם אנשים שאת החלק החשוב של המכתב היו מצפינים בסימנים מיוחדים על גבי המעטפה או בחריטות עדינות על נייר שבתוך המעטפה ושהיה ניתן למשש אותן מבחוץ. חריטות מסוימות היו מסמנות למקבל שעליו לקבל את המעטפה כי יש בתוכה מסר חשוב. חריטות אחרות היו מסמנות למקבל שעליו לסרב לקבל את המעטפה כי הכל בסדר והמעטפה לא מכילה מסר חשוב ומיוחד מעבר לדרישת שלום.
ההתנהלות הזאת גרמה לדואר להיפגע ולצאת נפסד משליחה של מכתבים רבים. את המצב הזה בא לפתור סר רולנד היל. רולנד היל זיהה שבדואר הבריטי יש כמה כשלים: תעריפים מורכבים מדי לדואר (על פי מספר הדפים, ק"מ שהבול יעבור ועוד), פטורים רבים מדי מתשלום דואר וכמובן – הטלת התשלום על המקבל. רולנד היל הציע לערוך שינוי בדואר ולפשט את התהליך: להנפיק בול שיהווה בעצם אישור על תשלום מראש, לקבוע מחירים אחידים ופשוטים לדואר בתוך בריטניה ורפורמות נוספות בדואר הבריטי.
הבול הראשון שהכניס רולנד היל לשימוש בדואר הבריטי ב 6 במאי, 1840 – היה הפני השחור.
הפני השחור הודפס בדיו בצבע שחור והוחתם בחותמת דואר אדומה. הבול נשא את דמותה של המלכה ויקטוריה מתקופת נערותה, קודם שהתמנתה למלכה. בכותרת הבול נכתב Postage כדי להבדיל את בול הדואר מבולי הכנסה שהיו מקובלים קודם לכן. בתחתית הבול נכתב ערכו של הבול – One Penny. בשתי הפינות התחתונות של הבול היו מספרים. המספר השמאלי ציין את השורה ממנה נחתך הבול בגליון והמספר הימני ציין את הטור. כדי שיהיה פשוט ומובן יותר, הכנתי לכם איור להמחשה של הבול הספציפי הזה ביחס לגליון ממנו נחתך:
בטח שמתם לב למשהו מעניין – הבול של הפני השחור הוא ללא ה"שיניים" שכל כך אופייניות לבולים שאנו מכירים! אכן, לפני השחור לא היה שינון. הוא נחתך מהגליון בעזרת מספריים, דבר שהצריך ריכוז, האט את עבודת הדואר וגרם לפחת של בולים עקב גזירה לא מדויקת. כדי לתת לכך מענה, נוספו מאוחר יותר לבול הניקובים שסייעו בהפרדה בין הבולים שבגליון.
הפני השחור היה בשימוש בסך הכל מעט יותר משנה. לאחר כ 69 מליון בולים (68,808,000 אם נרצה לדייק..) יצא הבול משימוש והוחלף בפני האדום. הסיבה להחלפה היתה הצבע – החותמת האדומה על גבי הבול השחור לא היתה מספיק ברורה ועם מעט מים והשקעה – היה אפשר להסיר את החותמת ולקבל בול "חדש". בגלל צבעו השחור – היה קשה לראות שהוא עבר הסרה של החותמת.
כשהתהפכו היוצרות, חותמת שחורה על גבי בול הפני האדום היתה נראית טוב יותר וקשה יותר להסרה.
גם הפני האדום התחיל כבול ללא שינון ורק בהמשך חייו קיבל את השינון המוכר והידוע. הבול הזה, לדוגמא, שייך לתקופה מאוחרת בהרבה – הוא הונפק כעשרים שנה אחרי הנפקת הפני האדום הראשון וכולל כבר את השינון האופייני לבולים מודרניים. החותמת השחורה נראית בבירור על פני הבול האדום.
בגב המעטפה תוכלו לראות את החותמות שמציינות את משרד הדואר ממנו נשלח הבול וכן את תאריך המשלוח:
על פי החותמות, נראה שהמכתב יצא ב 10.05.1861 ממקום שלא הצלחתי לזהות (אשמח אם תוכלו לתת זיהוי…). הוא הגיע יום לאחר מכן ללונדון – היעד הסופי של המכתב, כפי שניתן לראות בקושי בחזית המכתב.
בכל מקרה, הפני האדום שרד הרבה יותר מהפני השחור. ללא ספק, השילוב של צבע הבול עם החותמת היה מוצלח יותר.
אגב, סר רולנד היל זכה לתואר האבירות שלו בזכות המצאת הבול הראשון. תוכלו לראות את דמותו מונצחת, בין השאר, על גבי הבול של ברבודה לרגל 100 שנים למותו.
לכל גליון הכולל את שלושה בולים, צורפה גם תמונה של בול הפני השחור.
מעניין לציין: הבול הראשון בעולם הונפק ללא ציון שם המדינה עליו. זה היה די טבעי מכיוון שלא היו עוד מדינות שהנפיקו בולי דואר. בהמשך, מדינות שהנפיקו בולי דואר, ציינו את שם המדינה על גבי הבול. לבריטניה נשמרה "זכות הראשונים" ועד עצם היום הזה היא מנפיקה את הבולים שלה ללא ציון המדינה. ראו לדוגמא מדגם לא מייצג בכלל מבולי המלכה:
הבולים האלה, עד היום, כמו בולים אחרים של בריטניה, מונפקים ללא שם המדינה.
כיום הפני השחור הוא פריט איסוף לא מאד יקר (בכל זאת, הונפקו כ 69 מליון כאלה…) אבל בהחלט פריט שכמעט כל אספן בולים רוצה באוסף שלו. יש כאלו שאוספים לפי שורות וטורים, לפי גלופות שונות ולפי מאפיינים נוספים – ובעצם יוצרים אוסף שלם רק של הבול הזה – ויש כאלה (כמוני…) שרק רצו להרגיש את חתיכת ההיסטוריה הזאת מקרוב ולהחזיק ביד את הבול שהתחיל את הכל…