סליחה, אפשר קצת חמאה? / קצת על תקופה של הקצבות מזון

23/08/2023

סליחה, אפשר קצת חמאה? / קצת על תקופה של הקצבות מזון

 בשלהי המנדט הבריטי, לקראת סיום מלחמת העולם השניה, הונהג משטר הקצבות קשוח בארץ ישראל. הבריטים נכנסו לנוהל חירום ורצו לוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך – לא פחות ובעיקר – לא יותר.. 

היתה הקצבה לסוכר, לחמאה, למים, לנפט ולמוצרים בסיסיים נוספים. כל ראש משפחה קיבל פנקס, קיבל תלושים והיה צריך לפנות לחנות מסויימת או מקום מסויים לאספקה. בדרך כלל, התלושים היו חלק בלתי נפרד מהפנקס, כלומר, על גבי הפנקס הופיע שמו של אב המשפחה המורשה לקחת את המצרכים. כלומר, אם משפחה אחת רצתה יותר נפט למשל והיתה מוכנה לוותר לשם כך על חמאה – היה עליה להחליף נפט בחמאה עם שכנים, באופן פיזי. החלפה של תלוש בתלוש אחר – היתה לא חוקית. 

תראו לדוגמא את ההנחיות הקפדניות שעל גבי התלוש הזה: 

שימו לב להנחיות – קובייה או כמה של תלושי מזון, לא יתקבלו במנותק מהפנקס. כמובן שמי שיעשה שימוש לא כהוגן – צפוי לעונש. על הצד השני של התלוש ניתן למצוא את פרטי ראש המשפחה: 

נראה שהפנקס היה לשימוש של הקצבה כללית של מזון. היו גם פנקסים ותלושים של מצרכים ספציפיים. כאן תוכלו לראות את ההקצבה החודשית של הסוכר: 

אפשר לראות את תאריך התוקף של התלוש – החל מה 1.8.42 ועד 31.1.43. כל אחד קיבל תלוש אחד מידי חודש ותמורתו היה יכול לקבל מנה אחת של סוכר. 

היו גם תלושים לקבלת חמאה אוסטרלית. אם כי, היו לא מעט תלונות על החמאה האוסטרלית: התורים הארוכים לחלוקת החמאה (30 מוקדי חלוקה בלבד בכל הארץ, לעומת 650 מוקדים לחלוקת סוכר) וגם – החמאה הגיעה מאוסטרליה ועד שהיא הגיעה משם – לקח קצת זמן והיא כבר לא היתה במיטבה, בלשון המעטה (תוכלו לקרוא על זה עוד כאן)

מעניין אם נשארו כל כך הרבה הקצבות חמאה לא מנוצלות בכרטיס הזה – בגלל האיכות המזעזעת שלה… 

גם למים היו הקצבות ותלושים. לא השגתי את הפנקס עצמו אבל ניתן לראות את התלושים עצמם של מחלקת הספקת המים של עירית ירושלים: 

התלושים שכבר היו בשימוש – נגזרו או נוקבו. ניתן לראות שהתלושים האלו שייכים לתקופה מעט יותר מאוחרת – סמוך לפתיחת מלחמת העצמאות. התלושים הונפקו על ידי "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", ועדה שפעלה החל מה 22.12.1947 ועד ה 21.4.1948, ממש ערב הכרזת העצמאות. בתקופה זו, לקחה על עצמה הוועדה לדאוג לצרכים האזרחיים של ירושלים, בין השאר לאספקת מים ומזון (או כמו שכנראה אמרו בשנת 1947 – הספקת מים ומזון:-). 

בקיצור – בפעם הבאה שאתם שותים קצת מים או מכינים לעצמכם כוס תה עם מעט סוכר – תחשבו על אלו שפעם, לא לפני כל כך הרבה שנים, חיו במציאות אחרת לגמרי…