למה אנחנו נוטלים ארבעת המינים בחג הסוכות? ומה הקשר למטבעות יהודיים?
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים, ויש לו מקום של כבוד במעגל השנה ובתרבות היהודית. ארבעת המינים, הלולב, האתרוג, ההדס והערבה, הם מסמלי החג, ובנוסף למצווה – הם משמשים גם כקישוט בסוכה. לאורך ההיסטוריה היהודית, ארבעת המינים הופיעו גם על גבי מטבעות יהודיים.
הופעת ארבעת המינים במטבעות יהודיים החלה כבר בתקופת המרד הגדול (66-70 לספירה), והיא נמשכה כמעט עד ימינו. למעשה, עד לשנת 2008 עוד היה מטבע מודרני שהציג את ארבעת המינים על גביו.
המטבע הראשון הכולל את ארבעת המינים, הוטבע בשנה הרביעית למרד הגדול של היהודים ברומאים. בשנת ה'תשמ"ד החליטה מדינת ישראל להטביע מטבע בעריך של 50 שקלים (ישנים..) כאשר בגב המטבע מופיעה הטבעה של המטבע המקורי מתקופת המרד הגדול. בדרך כלל מטבעות ישראליים מודרניים מקבלים השראה ממטבעות עתיקים אבל במקרה הזה – במדינת ישראל בחרו להטביע את המטבע העתיק בתוך המטבע המודרני.
בחזית המטבע ניתן לראות את עריך המטבע – 50 שקלים ואת שנת ההוצאה – ה'תשמ"ד. בגב המטבע ניתן לראות את ההטבעה של המטבע העתיק:
על גבי המטבע העתיק ניתן לראות את הכיתוב "שנה רביעית" בכתב עברי קדום. בנוסף, ניתן לראות שני אתרוגים ולולב, כנראה עם הדס וערבה אגודים יחד איתו. קצת מוזר שעל גבי המטבע מופיעים שני אתרוגים אבל זה מה שהופיע על גבי המטבע המקורי. בנוסף, על המטבע המודרני מופיע גם סמל מדינת ישראל והכיתוב 'ישראל' באנגלית, ערבית ועברית.
שנה לאחר מכן, בוטל השימוש בשקל ישן עקב האינפלציה במדינת ישראל והשקל החדש נכנס במקומו. 10,000 שקלים הפכו ל 1000 שקלים חדשים ו – 50 שקלים הפכו בהתאמה ל 5 אגורות…
על חזית המטבע, ניתן לראות את עריך המטבע – 5 אגורות עם הכיתוב אגורות בעברית ובאנגלית. בנוסף, מופיעה שנת ההוצאה – ה'תשמ"ה – שנה לאחר שנת ההוצאה של 50 השקלים.
על הצד השני מופיעה אותה ההטבעה כמו במטבע הקודם:
ההבדל הוא בגודל המטבע. בעוד המטבע של חמישים השקלים הוא מהמטבעות הגדולים יותר של מדינת ישראל, המטבע של חמשת האגורות הוא מהקטנים שבמטבעות ישראל. צילמתי לכם את שני המטבעות יחד לשם ההשוואה:
מטבע נוסף העושה שימוש בארבעת המינים, הונפק כשבעים שנה לאחר המטבע המקורי במרד בר כוכבא. מדינת ישראל לא השתמשה במטבע הזה כהשראה למטבעות המודרניים אבל הנציחה את המטבע במספר בולים:
בול 'דאר עברי' – בולי הדואר העברי הונפקו סמוך לקום המדינה כאשר עדיין לא היה ברור שמה של המדינה. לאחר התלבטויות, הוחלט לכתוב על הבול 'דאר עברי'. מאוחר יותר, כאשר התברר כבר שמה של המדינה, במקום 'דאר עברי' נכתב על גבי הבולים שמה של המדינה החדשה – ישראל.
על הבולים הופיע מטבע המרד עם הכיתוב "שנת אחת לגאלת ישראל" בכתב עברי קדום.
במרכז המטבע מופיעים ארבעת המינים – אתרוג משמאל, לולב במרכז ומשני הצדדים שלו הדס וערבה.
מעניין לציין שאנו כיום נוטלים לולב עם שלושה הדסים ושתי ערבות. חלק מהחוקרים מעריכים שהרכב המינים השונה על גבי המטבע קשור לרבי עקיבא.
ידוע שרבי עקיבא תמך בשמעון בר כוסבא וקרא עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב" ומכאן כינויו – בר כוכבא. הוא סבר שבר כוכבא הוא המשיח והוא זה שיביא את הגאולה. רבי עקיבא היה כנראה בעמדת מיעוט. שאר החכמים סברו שבר כוכבא אינו המשיח והמרד נדון לכישלון. הם כינו את שמעון בר כוסבא – 'בר כוזיבא' מלשון כזב.
כנראה, שהיחס היה דו צדדי: רבי עקיבא תמך במורדים והמורדים ראו ברבי עקיבא את רבם המובהק ופסקו כמוהו. המורדים הלכו בשיטתו של רבי עקיבא שטען ש"כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת" (משנה סוכה ג,ד). לכן לקחו המורדים הדס אחד וערבה אחת והדבר משתקף במטבע שטבעו.
הבול הבא המנציח את מטבע מרד בר כוכבא הוא בול "דמי דואר". מדובר בבול שהודפס על גבי נייר צהבהב ונועד למצבים בהם הודבק על גבי המעטפה סכום חסר.
בדמי דואר נעשה שימוש באותה הגלופה של הדאר העברי והודפסה עליו בהדפסת רכב "דמי דאר", כלומר, לאחר הדפסת הבולים הוחזר הגיליון לבית הדפוס והודפס עליו הכיתוב בהדפסה חדשה.
תוכלו לקרוא עוד על דמי דאר כאן >>
בול נוסף שהנציח את אותו המטבע היה בול עם הכיתוב של מדינת ישראל בעריך של 85 פרוטות.
אגב, את הביטוי "המרד השני" שהופיע על הבולים הראשונים, החליף הכיתוב "מלחמת בר כוכבא" שהוא כנראה נכון יותר.
בול נוסף שיצא כמעט עם אותה הגלופה בתוספת הדפסת רכב של "בול שרות" הוא הבול הזה:
הבול נועד לשימוש של משרדי ממשלה והיה בעריך של 40 פרוטות.
מעניין לשים לב שארבעת המינים מתקשרים אצלנו לחג הסוכות, אבל בתקופות שונות של עם ישראל, מטבעות שהיו מעוטרים בארבעת המינים – היו בשימוש יומיומי. כנראה שארבעת המינים היו מקושרים בתודעה לעבודת המקדש שהרי רק בבית המקדש היו נוטלים את ארבעת המינים בכל שבעת הימים.
בימינו, נטילת הלולב בכל שבעת ימי הסוכות, מלבד ביום הראשון, היא למעשה זכר למקדש מתקנת רבן יוחנן בן זכאי:
"בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה, ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש – התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש" (מסכת סוכה ג, יב).
כאשר חיפשו סמל למרד שיעורר את העם לשמירה על בית המקדש בתקופת המרד הגדול ולחילופין – לכמיהה לבית המקדש שאיננו – במרד בר כוכבא, נבחרו ארבעת המינים כסמל. בניגוד לקורבנות שנתפסים לעיתים כעבודת המקדש של שכבה מאד מצומצמת בעם – הכהנים – ארבעת המינים הם עבודת המקדש של כלל העם. נראה שעל כן נבחרו ארבעת המינים שניטלים עד היום כזכר למקדש, כסמל שאמור לחבר את כלל העם למרד.