מלחמת השחרור העממית האוקראינית, היתה ללא ספק אירוע מכונן בעצמאות אוקראינה. את ההתקוממות האוקראינית או כמו שהיא מכונה – מרד הקוזאקים הגדול – הוביל בוגדן חמלניצקי (Ѕѣнові Богдан Хмелнiцкiи) בשטח בו נמצאת כיום אוקראינה. המרד פרץ בשנת 1648 והיה מכוון כנגד השלטון הפולני-ליטאי ששלט בשטח באותה התקופה וכנגד שכבת האצולה באזור. האצילים היו רודים בקוזאקים וחמלניצקי התקומם בכדי לתת לכך סוף. הוא התחבר למנהיגים קוזאקיים מקומיים והחל בעזרתם במרד כנגד האצולה מתוך מטרה להביא לעצמאות השכבה הפשוטה של העם שנשלטה בידי האצילים ובידי השלטון הפולני-ליטאי. היה להפיכה גם רקע דתי: השלטון הפולני-ליטאי בסיוע שכבת האצולה, ניסו לכפות את הדת הנוצרית-קתולית על הקוזאקים שהיו ברובם נוצרים-אורתודוקסים. למעשה, המרד היה מכוון כנגד כל מי שייצג את הדת הקתולית או אפילו כנגד כל מי שלא השתייך לנצרות האורתודוקסית.
בסופו של יום, הישגיו של חמלניצקי התגמדו לאחר מותו בשנת 1657 אולם בתודעה האוקראינית הוא נצרב כמשחרר אוקראינה וכמי שנתן לה עצמאות מהשלטון הפולני-ליטאי.
בוגדן חמלניצקי מונצח על גבי שטר אוקראיני משנת 2013 בעריך של 5 גריבניה. בחזית השטר ניתן לראות את דמותו של חמלניצקי כפי שנשמרה בהדפס עץ משנת 1651.
על חזית השטר מופיע גם, כמובן, עריך השטר – 5 גריבניה. מתחת לדמותו של חמלניצקי בצד ימין – מצוין באותיות קטנות שמו באותיות אוקראיניות. על יד דמותו של חמלניצקי – מודפסת גם חתימתו (תודה רבה לאיגור על ההשלמה!).
חמלניצקי בנה מכספו כנסייה נוצרית אורתודוקסית בכפר סובוטיב – שם ביקש להיקבר. בפועל, גופתו הוצאה מקברה, כנראה בשנת 1664 בהוראת סטפן צ'רנייצקי, מצביא פולני שכבש את האזור. האגדות מספרות שהוא הורה לשרוף את גופתו ואת האפר לירות בעזרת תותח. בכל מקרה, כיום הקבר ריק והמצבה שמונחת עליו היא סמלית בלבד.
(הכנסייה בה נקבר חמלניצקי בכפר סובוטיב. את תמונת הכנסייה לקחתי מויקיפדיה. תוכלו לראות את זכויות השימוש בתמונה ואת יתר הפרטים כאן >>>)
על צידו השני של השטר, ניתן לראות איור של הכנסייה בה נקבר חמלניצקי. הוספתי למעלה תמונה של הכנסייה כדי שתוכלו להשוות בקלות.
שימו לב למשהו מעניין: הכנסייה שעל גב השטר מורכבת מהעריך של השטר במזעור. אין שימוש בקווים כלל אלא רק בספרה 5 כאשר היא מודגשת יותר או פחות ליצירת הגוונים בתמונה.
על גב השטר מופיע גם המספר הסידורי ושנת ההוצאה – במקרה הזה – 2013.
אם הפוסט הזה היה נכתב באוקראינה – יתכן שהיינו מסיימים אותו כאן אבל מכיוון שהוא נכתב בישראל – אי אפשר שלא להזכיר את הפיל שבחדר – בוגדן חמלניצקי יזכר לדראון עולם בעם ישראל.
המרד שחולל חמלניצקי, פגע בשכבת האצולה ובכל מי שייצג אותה. בין השאר, היו אלו היהודים שנפגעו פגיעה אנושה כתוצאה מהמרד. היהודים היו בדרך כלל מקורבים לאצולה והיו "בצוותי הניהול" של האצילים. הם פעמים רבות דאגו לנהל את האחוזה והיו בחיכוך מתמיד עם האיכרים ופשוטי העם – מהם גבו את המיסים עבור האצולה. כחלק מהשמדת מעמד האצולה – דאג חמלניצקי לחסל את הקהילות היהודיות. בנוסף, המרד תפס גם אופי דתי ועל כן, כל מי שהשתייך לכנסייה הקתולית – נרצח באכזריות. יתרה מזאת, כל מי שלא השתייך לכנסייה האורתודוקסית – נפגע גם הוא.
המרד הגדול של הקוזאקים, זכור יותר בעם ישראל בשם – פרעות ת"ח ות"ט. פרעות ת"ח ות"ט מתוארות בספר 'יְוֵן מְצוּלָה' שחיבר הרב נתן נטע הבר. אחסוך לכם את התיאורים המזעזעים המופיעים בספר המזכירים שילוב בלתי נתפס של זוועות ה SS עם ניסויי הזוועה של מנגלה. התיאורים שם, על אף חוסר דיוק בחלק מהפרטים, מחדדים אצלנו את ההבנה שמרד הקוזאקים לא היה רק מרד כיבוש של צבא מול צבא אלא התקוממות עממית שפגעה במשפחות שלמות ובעצם גזרה עליהן גזר דין מוות ביסורים, אונס והתעללות. היה במרד המון זעם ותסכול שהתפרץ בצורה של זוועות. לא רק רצון להשתחרר מעול האצולה והשלטון אלא רצון לנקום ולהשאיר רשמים שלא ימחו בקלות אצל כל מי שהיה בשלטון או קרוב לו.
בעם ישראל – רשמים אלו אכן לא נמחו.
העולם היהודי עבר משבר של ממש בעקבות הפרעות. עשרות אלפים נרצחו, רבים נלקחו בשבי, נשים רבות נותרו עגונות. העולם היהודי כולו היה במשבר. יש שאמרו שהמאורעות היו זרז רציני לעלייתו של שבתאי צבי. אנשים ששמע הפרעות הגיע לאזניהם האמינו שגרוע מזה לא יכול להיות וללא ספק המשיח בפתח.
חלק מהיהודים, עשו לאחר הפרעות חשבון נפש עמוק – מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם. היו שראו בפרעות עונש על דיבורים בבית הכנסת בשעת התפילה, היו שראו בפרעות עונש על מעשים אחרים. יהדות אירופה חיברה קינות ותפילות על פרעות ת"ח ות"ט ותיקנה תקנות של אבל בשנים שלאחר הפרעות. לאחר הפרעות, נקבע התאריך כ' בסיון כיום תענית וסליחות על הפרעות. למעשה, היה זה כבר יום תענית קדום על עלילת הדם בבלואה (1171) שחודש וקיבל משנה תוקף בעקבות הפרעות.
בקינה שהתחברה על ידי הש"ך, ניתן לראות התייחסות לגורמים לפרעות וכמובן לקרוא תיאור של הפרעות:
"ישראל טוב זנח, אויב יִרְדְּפוֹ עד חובה
והנה שר יָוָן בא ויהרוג אלפי רבבה
נשים ובתולות עִנּוּ, טִמְּאוּ בת השובבה
אמת נכון הדבר, נעשתה התועבה הזאת – בישראל"
הבית הזה מתאר בעיקר את האונס שעברו בנות ישראל בידי הקוזאקים. קל לזהות את האחריות הרוחנית שלוקח מחבר הקינה: הפרעות הן תוצאה של ישראל שזנח את הטוב. בבית מתוארת הרדיפה "עד חובה" כהנגדה למרדף של אברהם אבינו במלחמת המלכים "עד חובה" – שם של מקום. מחבר הקינה משתמש במילה "חובה" כדי לתאר את המצב הרוחני של עם ישראל שהיו חייבים, כלומר, חוטאים.
חמלניצקי מכונה כאן "שר יון" על שם הכנסייה האורתודוקסית שמכונה לפעמים "הכנסייה היוונית", על שם השורשים היווניים שבאים בה לידי ביטוי.
הקינה עוד ממשיכה ופורטת את הזוועות שעברו היהודים בפרעות ת"ח-ת"ט.
בסופו של דבר – חמלניצקי מוכר בעם ישראל כצורר היהודים, ופרעות ת"ח ות"ט – ממשיכות לחיות כטראומה צורבת בתודעה היהודית.
אז גיבור לאומי או צורר ישראל? תלוי כנראה את מי שואלים…