לקראת חג הסיגד, החג המסורתי של יהודי אתיופיה המסמל את חידוש הברית בין העם לא-לוהיו, חשבתי להפנות את הזרקור אל בול מיוחד שהנפיק השירות הבולאי בשנת 2011, המנציח את המסע ההיסטורי של קהילת ביתא ישראל לארץ ישראל.
הבול, בערך נקוב של 2.50 שקלים חדשים, מספר באמצעות איור מרהיב את סיפורה של אחת העליות המופלאות בתולדות המדינה. במרכז היצירה של האמן יגאל גבאי ניצבת דמותו המרשימה של הקייס, המנהיג הדתי המסורתי של הקהילה, אוחז במטרייה צבעונית, מאחוריו צועדת שיירת עולים לבושי לבן, כשברקע נראה מטוס תובלה צבאי, עדות אילמת למבצעי החילוץ האוויריים הדרמטיים.
סיפור העלייה האתיופית מתחיל הרבה לפני המבצעים הדרמטיים של שנות השמונים. כבר בשנת 1848 נשלחה איגרת מביתא ישראל ליהודי אירופה, ובה ביטאו בני הקהילה את ציפייתם לביאת המשיח ולקיבוץ גלויות. הניסיון הראשון לעלייה המונית התרחש ב-1862, בהנהגת הנזיר היהודי (מלקוסה) אבא מהרי, לאחר שהקיסר תוודרוס השני התיר ליהודים לעזוב את קיסרותו. עלייה זו הסתיימה בטרגדיה לאחר שרבים טבעו בנהר, שלא נבקע כפי שציפו. למרות הסיום הטראגי, הניסיון הותיר להט של ציונות בוערת בלב הקהילה.
המפנה המשמעותי התרחש בשנות השבעים של המאה העשרים, כשהחלו מבצעי העלייה החשאיים. "מבצע אחים" (1979-1983) היה הראשון בהם, כשיהודי אתיופיה צעדו ברגל עד לגבול סודאן, שם המתינו במחנות פליטים להעברתם לישראל. המבצעים הגדולים, "מבצע משה" (1984-1985) ו"מבצע שלמה" (1991), הביאו לישראל למעלה מ-20,000 יהודים. הדרך הייתה רצופת קשיים וסכנות; כ-4,000 מבני הקהילה נספו במסע המפרך דרך סודן.
(בתמונה: התפילה המסורתית של חג הסיגד נישאת מטיילת ארמון הנציב בירושלים, מול מקום המקדש)
עם זאת, הבול אינו מספר רק סיפור של קושי וסבל, אלא גם של תקווה ואמונה. בחלקו התחתון נראים בתי הכפר המסורתיים של אתיופיה לצד חומות ירושלים העתיקה, המסמלים את המעבר בין שני העולמות ואת הגשמת החלום הציוני של קהילה עתיקת יומין.
הקומפוזיציה של הבול משקפת את הכמיהה העמוקה של יהודי אתיופיה ל"ירוסלם", כפי שכונתה ירושלים בפיהם. בחלקו העליון של הבול מתנשא בית המקדש, שהיה מוקד געגועים וערגה עזה בקרב בני הקהילה. רבים מהעולים נשאו בליבם את חלום העלייה לירושלים ובית המקדש, ונאלצו להתמודד עם המציאות המורכבת עם הגעתם ארצה, כשגילו שהמקדש אינו עומד עוד על תילו.
(בתמונה: אלפים נאספים בחג הסיגד התשע"ח – 2017 – בטיילת ארמון הנציב. ניתן לזהות בקלות את הקסים אוחזים במטריות צבעוניות)
באופן ייחודי ויוצא דופן, הבול נושא כיתוב בשלוש שפות – עברית, אנגלית ואמהרית. הבחירה להוסיף את השפה האמהרית, על אף שאינה מקובלת כשפה רשמית על בולי ישראל, מהווה מחווה מכבדת לעולי אתיופיה ולמורשתם התרבותית.
בול זה, שהונפק כחלק מסדרת בולי העליות לישראל, מהווה עדות חזותית מרשימה לאחד הפרקים המרתקים בתולדות הציונות והעם היהודי. הוא משקף את נחישותה של מדינת ישראל להביא את בניה הביתה, ומנציח את סיפור גבורתם של יהודי אתיופיה, שלא איבדו את תקוותם ואמונתם לאורך אלפי שנות גלות.