בעולם הבולאות, ישנה תופעה מרתקת הידועה כ"בול על בול" – כאשר בול חדש מציג בתוכו בול קודם. בישראל, תופעה זו קיבלה ביטוי מיוחד, המשקף את ההיסטוריה העשירה של המדינה ואת התפתחות שירותי הדואר שלה.
שתי דוגמאות בולטות לתופעה זו בישראל הן "בול ציון" של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ובולי הדואר העברי. כל אחת מהן מספרת סיפור ייחודי על ההיסטוריה והתרבות הישראלית.
"בול ציון" של הקק"ל הוא דוגמה מוקדמת ומרתקת. בבול זה, שעוצב במקור על ידי הקק"ל עוד לפני קום המדינה, בשנת 1902, מופיע מגן דוד ובתוכו המילה "ציון" בעברית. בהמשך הדרך, קק"ל הנפיקו בולים המכילים את "בול ציון" בתוכם.
בול ציון משנת 1902. הבול הוא קטנטן ודהוי וניכרים בו פגעי הזמן..
בול קק"ל הכולל בתוכו את בול ציון. הבול תורגם לשפות רבות – בדוגמא הספציפית הזאת – גרמנית.
הבול הזה הוא אותו הבול בדיוק רק בתרגום לשפה הרוסית.
הקק"ל המשיכה והנציחה את בול ציון בהזדמנויות שונות ועל גבי בולים שונים והפכה את הבול לסמל שחוזר כמוטיב חוזר לאורך השנים.
גליון בולים משנת תשל"ז לרגל 75 שנות פעילות קק"ל.
מאוחר יותר, כהוקרה לפעילות הקק"ל, מדינת ישראל יצרה בול המציג את "בול ציון" המקורי: על גבי הבול רואים חקלאי שחורש את השדה בעזרת שני סוסים. ברקע ניתן לראות את "בול ציון". הבול מהווה גשר בין פעילות הקק"ל לפני קום המדינה לבין מדינת ישראל הצעירה. על גבי החותמת ניתן לראות את היום המדויק של הופעת הבול – 24.6.51.
בולי הדואר העברי, שהונפקו בסוף תקופת המנדט הבריטי, הם נדבך חשוב נוסף בהיסטוריה של הבולאות הישראלית. גם הם זכו להנצחה מיוחדת בתופעת ה"בול על בול" במספר הזדמנויות. הבולטת שבהן היא סדרת "ירושלים 73", שהונפקה לכבוד תערוכת הבולים הבינלאומית בירושלים בשנת 1973. סדרה זו כללה שלושה גיליונות זיכרון מרשימים:
- גיליון כחול עם ערך נקוב של 4.50 ל"י, המציג בול דואר עברי בערך 1000.
- גיליון אדום עם ערך נקוב של 3.00 ל"י, המציג בול דואר עברי בערך 500.
- גיליון ירוק עם ערך נקוב של 1.50 ל"י, המציג בול דואר עברי בערך 250.
כל אחד מגיליונות אלה משלב את העיצוב המקורי של בולי הדואר העברי בתוך בול חדש, יוצר דיאלוג מרתק בין העבר להווה.
מעבר לסדרת "ירושלים 73", ישנם בולים נוספים המשלבים את בולי הדואר העברי בעיצובם. למשל, בול שהונפק בשנת 1989, התשנ"ט. הבול עם ערך נקוב של 5.35 ש"ח, מציג את בול הדואר העברי מוקף בדמויות ילדים מצוירות. מעניין לציין שחצי מהבול של ה"דאר העברי" נדפס בבול וחצי ממנו נדפס בשובל הבול.
בול נוסף הוא בול שהונפק בשנת 1991, התשנ"ב, המציג גזיר עם בול דואר עברי וחותמת המציגה את תאריך החתמת הבול – ז' באייר תש"ח – יום הנפקת הבול.
שנה קודם לכן, בשנת 1990, התשנ"א, הנפיק השירות הבולאי בול המציג את בניין הדואר ביפו ובחזית הבניין ניתן לראות את בול הדואר העברי.
ודוגמא אחרונה להיום – לרגל 75 שנה להנפקת בול הדואר העברי, הנפיק השירות הבולאי בול על בול המציג את בול הדואר העברי. על גבי הבול ניתן לראות את אוטה וליש, מעצב הבול (מימין), בוחן את הבולים הראשונים שיצאו ממכבש הדפוס. בשובל הבול ניתן לראות את הגלופה של הבול.
תופעת ה"בול על בול" משרתת מספר מטרות חשובות. ראשית, היא מאפשרת להנציח ולשמר רגעים חשובים בהיסטוריה של הדואר והמדינה. שנית, היא מהווה דרך להביע הוקרה לארגונים או אירועים חשובים, כפי שראינו במקרה של בולי הקק"ל ובולי הדואר העברי. בנוסף, בולים אלה מספקים הזדמנות חינוכית ללמוד על ההיסטוריה של הבולאות והדואר בישראל. לבסוף, הם יוצרים קשר מוחשי בין העבר להווה, מחברים בין דורות של בולים ואספנים.
למרות שבולי "בול על בול" לא תמיד נחשבים נדירים או יקרים במיוחד, ערכם התרבותי וההיסטורי עולה על ערכם הכספי. הם מהווים "דרישת שלום מההיסטוריה" ומספקים תובנות מרתקות על התפתחות הבולאות והדואר בישראל.
לסיכום, תופעת ה"בול על בול" בישראל, כפי שבאה לידי ביטוי ב"בול ציון" של הקק"ל ובבולי הדואר העברי, מהווה חלון מרתק להיסטוריה של המדינה, הדואר והבולאות. היא משקפת את החיבור העמוק בין העבר להווה ומדגישה את תפקידם של בולים כשגרירים תרבותיים וכשומרי זיכרון לאומי. כל בול כזה הוא סיפור שלם של היסטוריה, תרבות וזהות לאומית.