כסף קטן? – על גודלם של השטרות במהלך ההיסטוריה

את הפוסט הראשון בבלוג הזה רציתי להקדיש לגודל של שטרות הכסף. היום, כאשר אנחנו רוצים לרכוש ארנק, סביר להניח שתא השטרות יהיה מתאים לשטרות הכסף שלנו גם אם הארנק יוצר במדינה אחרת אבל פעם… 

ניתן להניח שרוב קוראי הבלוג הזה לא התגוררו ברוסיה בשנת 1910 אבן אלו מכם שכן – מה עשיתם עם השטרות? כלומר, איפה שמרתם אותם עד השימוש בהם?
שימו לב מה היה הגודל של שטר של 100 רובל: אורכו היה כ 25.5 ס"מ ורוחבו מעט יותר מ 12 ס"מ, בשביל ההשוואה – דף A4 הוא באורך של 29.7 ס"מ רק 4 ס"מ יותר מהשטר הרוסי. 

שטר רוסי ענק

אז לאיזה ארנק זה התאים? אם תסתכלו טוב בתמונה המצורפת – תוכלו לראות את סימני הקיפול לאורך ולרוחב השטר. השטר קופל מספר פעמים כדי להיכנס לכיס או למקום בו הוא נשמר. למעשה, נראה שהשטר קופל בעבר ל 8 (קופל לשניים לאורכו ושוב לשניים לאורכו ואז פעם אחת לרוחבו) וכך לאחר הקיפולים הוא תפס מקום של כ 6*6 ס"מ – הרבה פחות משטר מודרני. 

רק תדמיינו את הקונה מוציא את השטר, פותח את אט אט את קיפוליו ומעביר למוכר שפורש את השטר העצום אל על ומחפש את סימן המים שמעיד על אותנטיות השטר. 

אבל – לא תמיד היו השטרות ברוסיה כל כך גדולים. אם נדלג במסע הזמן אל 1961, נראה שהשטר של רוסיה הצטמק בהרבה וקיבל מימדים קטנים. שטר של רובל אחד הופק בגודל של קצת יותר מעשרה ס"מ אורך וברוחב של כ 5 ס"מ. 

שטר רוסי קטן יחסית

השטר הזעיר היה יכול להיכנס לכל ארנק מודרני למקום המתאים לכרטיסי אשראי… הוא ברוחב של כרטיס אשראי ובאורך ארוך במעט ממנו, כ 2 ס"מ. רק כדי שנראה את ההשוואה בין השטר של 1910 ובין השטר של 1961, צילמתי לכם את שני השטרות האחד על גבי השני: 

השוואה בין השטר הרוסי הענק לשטר הקטן

מה השיקולים להקטנת השטר באופן כל כך דרמטי? אפשר לנחש: 

1. נוחות השימוש של הציבור – בסופו של דבר השטר צריך להיות נוח לשימוש והשטרות הענקיים תפסו יותר מקום והיו מסורבלים. 

2. עלות ייצור השטר – שטרות קטנים זולים יותר, מן הסתם, לייצור. החיסכון של המדינה כאשר מדובר במספר שטרות גדול – עשוי להיות משמעותי. 

כך או כך, השטרות המודרניים של רוסיה, הגיעו למימדים ממוצעים – לא השטרות הקטנטנים של 1961 ולא השטרות הענקיים של 1910: 

שטר רוסי מודרני

השטר הזה, משנת 1997, מזכיר לנו במימדים שלו את השטרות הישראליים – לא קטן מדי ולא גדול מדי. אגב, גם השטרות הישראליים עברו תמורות בגודל – משטרות הפרוטה הקטנטנים (1952) ועד לשטרות הלירה הענקיים (1968). יש בכך אופנה, כנראה, אולם גם צורך של מדינה להנכיח את השטרות שלה בצורה משמעותית שהרי הנפקת כסף היא אחד המאפיינים של שלטון עצמאי, לפחות בעת העתיקה. 

שטר 100 לירות של הרצל ושני שטרות של "מעות הנייר" של 50 ו 100 פרוטה

על השטרות של מדינת ישראל עוד נרחיב כמובן בהמשך… 

אז האם מדובר בכסף קטן? תלוי איפה ותלוי מתי…  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן