שטרות שמיועדים רק לחיילים? יש דבר כזה? מסתבר שכן…
בשנת 1946 החליטו הבריטים להנפיק שטרות שישמשו רק את הכוחות הבריטיים באזורים שהיו אזורים בשליטת גרמניה הנאצית, קודם כניעתה. המטרה היתה למנוע שוק שחור וסחר של אספקה צבאית בין האוכלוסיה המקומית ובין החיילים הבריטיים. כדי שזה יהיה מובן, ניתן דוגמא קטנה:
תארו לעצמכם שחייל בריטי מדווח שחסר לו שמפו, מברשת שיניים וחטיפים. הוא יודע שהפריטים האלה חסרים מאד לאוכלוסיה האזרחית ולכן "מזמין" מהצבא את הפריטים. הצבא מספק את הפריטים אבל החייל – במקום להשתמש בזה, מוכר את הפריטים לאוכלוסיה המקומית ומדווח שוב על מחסור. כאשר מדובר על חייל אחד זה כנראה יהיה בלתי מורגש בתקציב האוצר של "ממשלת הוד מלכותה" אבל כאשר מדובר בהתנהלות של עשרות אלפי חיילים – ההשפעה יכולה להיות דרמטית על תקציב המדינה. אפשר לנסות להגביל את כמות מברשות השיניים שיכול חייל להזמין. זה יצמצם את ההוצאות אבל לא ימנע את התופעה לחלוטין. הדרך הנכונה למנוע את התופעה היא על ידי שימוש בכסף "פנימי", כלומר, יצירת כסף שישמש רק את החיילים. החיילים לא יוכלו "לקנות בשקם" באמצעות כסף מקומי אלא רק באמצעות כסף צבאי ולכן המכירה של פריטים צבאיים בשוק השחור בתמורה לכסף מקומי – הופכת להיות לא משתלמת.
כך או אחרת, החיילים התחילו לקבל את המשכורת שלהם בכסף צבאי – לא בכסף בריטי ולא בכסף מקומי.
השטרות יצאו בשש סדרות לאורך השנים:
סדרה ראשונה –
על הסדרה הראשונה, לא מצויין כמובן שזאת הסדרה הראשונה.. היא הונפקה בשנת 1946 ודי מהר הוחלפה בסדרה השניה.
כמה שווה בכלל השטר המוזר הזה? השטר היה שווה שני שילינג ועוד ששה פני ונכתב בסימון המוזר 2/6. כל שילינג היה שווה 12 פני, כלומר בחישוב מהיר – השטר היה שווה 30 פני או – אם תרצו – שניים וחצי שילינג.
בעולם שכולו (כמעט) עובד בשיטה העשרונית, זה די מוזר שהמטבע מחולק לשנים עשר חלקים (ולא לעשר או מאה) אבל ככה היה נהוג באותה התקופה בבריטניה. השיטה העשרונית התקבלה בבריטניה רק בשנת 1971.
על גבי הצד השני של השטר מופיע עריך השטר בגדול:
היו גם שטרות עם עריכים "סטנדרטיים יותר":
שטר של שילינג אחד ועוד כלום פני סומן בסימון המוזר -/1. המספר שמשמאל בטא את עריך השילינג של השטר והסימן מימין מבטא את עריך הפני בשטר, במקרה הזה – 0. אגב, על השטרות בסדרה הראשונה לא הופיע מספר סידורי.
הסדרה השניה –
הסדרה השניה הונפקה בשנת 1946. על גבי הסדרה השניה ניתן לראות את הכיתוב שמורה שמדובר בסדרה השניה (חפשו אותו בתחתית השטר, מתחת לכיתוב One pound.
בחזית השטר מופיע המספר הסידורי, שכאמור, לא היה קיים בסדרה הראשונה. גב השטר אחיד, ללא מספר סידורי או סימן מייחד אחר:
הסדרה השלישית –
אין לי שטר מהסדרה השלישית ולכן לא אשים כאן תמונה. רק אספר לכם שהסדרה הונפקה בשנת 1956.
הסדרה הרביעית –
הסדרה הרביעית הונפקה בשנת 1962. הכיתוב "הסדרה הרביעית" מופיע בחלק העליון של השטר:
על גבי השטר מצויינת הסדרה והמספר הסידורי. גם בגב השטר מצוין שמדובר בסדרה הרביעית אולם לא מופיע מספר סידורי או סימן ייחודי לכל שטר:
הסדרה הרביעית, כנראה, מעולם לא היתה בשימוש. השטרות הודפסו אבל החיילים לא באמת השתמשו בהם. די נפוץ למצוא שטרות של סדרה זו במצב חדש לחלוטין.
הסדרה החמישית –
הסדרה החמישית, כנראה, מעולם לא הונפקה ונגנזה בשלבים כלשהם בתהליך. יש כמה דוגמאות נדירות של התהליך אבל לא ניתן למצוא שטרות מסדרה זו.
הסדרה השישית –
הסדרה השישית היתה בשימוש במקביל לחלק מהשטרות של הסדרה השנייה. הסדרה הזאת היתה חריגה מיתר הסדרות – היא הונפקה בשנת 1972 לאחר המעבר של בריטניה לשיטה העשרונית. כל השטרות הצבאיים שהיו עם עריכים מוזרים של השיטה הישנה (ראו בסדרה מס' 1) היו צריכים להתעדכן ולעבור לשיטה העשרונית וזו היתה מטרת הדפסת הסדרה השישית.
על גבי שטרות הסדרה צוין שמדובר בסדרה השישית – 6th:
שימו לב לכיתוב – New pence – פני חדש – כדי לציין את העובדה שהשטרות מתייחסים לשיטה העשרונית. על השטרות הקטנים של 5 פני לא הוטבע מספר סידורי אולם על השטר של 50 פני – ניתן לראות מספר סידורי על כל שטר ושטר:
השטרות של הכוחות הצבאיים הבריטים יצאו משימוש סופית בשנת 1979. ועד כאן להפעם…