המרד הגדול, הרמב"ן והדואר העברי

היום אנסה לקחת אתכם למסע חובק עולם: מהמרד הגדול בירושלים, דרך המסע האישי של הרמב"ן ועד לדואר העברי. נתחיל ברמב"ן ובמטבע המסתורי שמצא.

הרמב"ן והמטבע המסתורי
בשנת 1267, כשהגיע הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) לעכו, הוא נתקל במטבע עתיק ומרתק. בתיאורו המפורט, ששלח כתוספת לפירושיו, הוא כותב:

"ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם, מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השני כעין צלוחית, ובשני הצדדין סביב כתב מפותח באר היטב."

הרמב"ן התקשה לפענח את הכתב העתיק, ונעזר באחרים:

"והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד, כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים, כמו שמוזכר במסכת סנהדרין. וקראו מן הצד האחד 'שקל השקלים', ומן הצד השני 'ירושלם הקדושה'."

השומרונים הצליחו לקרוא את הכתוב על המטבע בקלות מכיוון שהמטבע היה בכתב עברי קדום. בתחילת תקופת בית שני עברו היהודים להשתמש בכתב מרובע, אשורי ואילו השומרונים המשיכו להשתמש בכתב עברי קדום.

הרמב"ן, שלא ידע את מקור המטבע המדויק, פירש את הסמלים באופן מסורתי:

"ואומרים כי הצורות מקלו של אהרן, שקדיה ופרחיה, והצורה השנית צנצנת המן"

הזיהוי
למעשה, המטבע שהרמב"ן תיאר היה ככל הנראה מטבע מהמרד הגדול נגד הרומאים (66-73 לספירה). מה שהרמב"ן זיהה כ"מקל שקד" היה ענף עם רימונים, סמל נפוץ על מטבעות המרד. בצד השני, מה שהוא תיאר כ"צלוחית" או "צנצנת המן" היה כנראה כלי שרת כלשהו מבית המקדש.

הטעות בזיהוי הסמלים ובקריאת הכתובת ("שקל השקלים" במקום "שקל ישראל") מדגימה את הקושי בפענוח ממצאים עתיקים, במיוחד כאשר הכתב והסמלים אינם מוכרים. הרמב"ן נאלץ להסתמך על מסורות שומרוניות ועל עובר אורח שומרוני שיפענח עבורו את הכתב הלא מוכר. אגב, על בסיס הסיפור הזה של הרמב"ן, היו שניסו להכין "מטבעות-תיירים" למזכרת. אתם מוזמנים להסתכל כאן איך זה היה נראה ולהשוות לתמונות הבולים כאן למטה…

הנצחה על בולי הדואר העברי
בסדרת בולי "דאר עברי" הראשונה של מדינת ישראל, שהונפקה במאי 1948, נכללו שלושה בולים גדולים המציגים מטבעות מהמרד הגדול. כל שלושת הבולים מציגים את אותו מטבע בדיוק, עם רימונים בצד אחד וכלי שרת בצד השני. ההבדל היחיד בין הבולים הוא שנת ההנפקה של המטבע המופיעה מעל "צנצנת המן":

• הבול הירוק (250 מיל): מציג מטבע מהשנה השנייה למרד -שב – שנה שנייה
• הבול האדום (500 מיל): מציג מטבע מהשנה השלישית למרד – שג – שנה שלישית
• הבול הכחול (1000 מיל): מציג מטבע מהשנה הרביעית למרד – שד – שנה רביעית

כל הבולים נושאים את הכיתוב "דאר עברי" בעברית בחלקם העליון, ואת ערכם במיל. בשובל של כל בול מופיע תיאור של המטבע, כולל השנה למרד והכיתוב המקורי: "שקל ישראל" ו"ירושלים הקדושה".

הבולים נבחרו כבולים הראשונים של מדינת ישראל, עוד בטרם נקבע שמה של המדינה. הבולים מחברים את המדינה הצעירה ליהודים שחיו פה, 1900 שנים קודם ונלחמו על הבית. אז – הם הפסידו, היום – אנו מנסים ללכת בעקבותיהם והפעם – להצליח…

אגב, מדינת ישראל הנפיקה "בול על בול" שמטרתו להנציח את בולי הדואר העברי בבולי דואר. תוכלו לקרוא על זה קצת יותר כאן ולראות דוגמאות.

מעניין לציין שמדינת ישראל השתמשה מאוחר יותר במטבעות המרד הגדול גם כהשראה למטבעות הלירה והשקל. את "צלוחית המן" ניתן למצוא על מטבע של שקל ישן, לדוגמא על מטבע השקל הזה משנת 1983:

הרימונים הושאלו למטבע של לירה אחת:

סיפורו של מטבע המרד הגדול מהווה עדות חיה לכוחם של סמלים לאומיים. מרגע טביעתו במאה הראשונה לספירה, דרך גילויו המחודש בידי הרמב"ן יותר מאלף שנה מאוחר יותר, ועד להנצחתו על בולים ומטבעות של מדינת ישראל המתחדשת, המטבע הזה שימש כגשר בין תקופות. הוא מגלם בתוכו את המאבק לעצמאות, את שימור הזיכרון הלאומי, ואת התחייה המודרנית של העם היהודי בארצו מתוך חיבור עמוק לעברו.