יוסף טרומפלדור הוא דמות אייקונית ציונית שזכתה להנצחה נרחבת – רחובות נקראו על שמו, הקיבוץ תל יוסף נקרא על שמו, העיר קרית שמונה מנציחה את שמונת הלוחמים שנפלו על הגנת תל חי – ביניהם כמובן יוסף טרומפלדור, זאב ז'בוטינסקי קרא לתנועה שהקים בית"ר – ברית יוסף תרומפלדור – על שמו. בנוסף, יוסף טרומפלדור הונצח בבולי ישראל, אולי אפילו קצת יותר מהצפוי.
יוסף טרומפלדור נולד ברוסיה בשנת 1880. הוא היה תלמיד מצטיין אך למרות שעבר את המבחנים לבית הספר הריאלי – לא יכל להיכנס ללימודים בשל ההגבלה על מספר היהודים בבית הספר. הוא חזר לעיר הולדתו בכדי ללמוד רפואת שיניים וקיבל רשיון רשמי לרפואת שיניים. הוא נחשף לרעיונות של הרצל והתחיל להכיר את הציונות. הוא החל לפתח את הרעיונות בראש שלו ולהפיץ אותם באמצעות חוגי בית. הפעילות שלו קיבלה תפנית כאשר גויס לצבא הרוסי.
למרות שהגיוס לצבא היה בתחילה בעל כרחו, מהר מאד הוא הצטיין גם שם ובלט באומץ לבו ובמעשי הגבורה שלו. במהלך הקרבות במלחמת רוסיה-יפן, נפגע טרומפלדור מפגז ואיבד את ידו. למרות פציעתו הקשה, התנדב לחזור לצבא הרוסי ושרת בקומנדו הרוסי. בשנת 1905 נכנע הצבא הרוסי ב'פורט ארתור' לצבא יפן והחיילים הרוסים נפלו בשבי. בין שאר החיילים הרוסים היה גם יוסף טרומפלדור. היפנים התייחסו יפה לשבויים הרוסים: השבויים חולקו לפי אמונתם הדתית ושוכנו במחנות נפרדים. טרומפלדור מצא את עצמו עם עוד כ 1700 יהודים במחנה שבויים יפני.
נראה לי, ששם התרחש שינוי משמעותי אצל טרומפלדור. לפתע הוא כבר לא היה חייל רוסי אלא שבוי יהודי בשבי היפני. הוא הקים אגודה של שבויי ציון בשבי היפני. הוא דאג לצרכי היהודים במקום, ייסד בטאון על חיי היהודים ביידיש וברוסית שהיה יוצא לאור מידי שבוע במחנה השבויים. הבטאון נערך על ידיו והוא גם כתב את רוב התכנים שפורסמו בו. הוא דאג ליהודים לטליתות, דאג שיגיע למחנה ספר תורה, מצות לפסח ודברים נוספים אותם היו צריכים.
הוא התקבל כמנהיג טבעי בין היהודים במחנה אבל הראש שלו נדד הרחק הרחק – לארץ ישראל. הוא הבין שמקומו בארץ ישראל וחלם להגיע לשם ולהגן על ארץ ישראל בגופו.
אפשר להאריך עוד המון על הפעילות הציונית הנרחבת של טרומפלדור ועל הרקע והמאורעות שהובילו לנפילתו אבל נראה לי שנתקדם לנושא שלנו היום – הבולים המנציחים את יוסף טרומפלדור.
הבול הראשון הוא בול שהונפק בשנת 1950 על ידי הקרן הקיימת לישראל. הבול מציג את דמותו של יוסף טרומפלדור וניתן לראות בו גם את חצר תל חי – המקום בו נפל יוסף טרומפלדור.
כדרכם של בולי הקרן הקיימת לישראל, הבול הונפק במספר צבעים שונים. הבול מבוסס על תמונה מפורסמת של יוסף טרומפלדור. מכמה השוואות שערכתי, כנראה הצילום נעשה במדים של גדוד נהגי הפרדות.
הבול השני, הוא בול של דואר ישראל משנת 1970 – 50 שנים לנפילתו.
הבול מבוסס על תמונה של יוסף טרומפלדור משנת 1917. בשובל הבול מצוין "יובל להגנת תל חי". עריך הבול הוא שקל אחד.
תשע שנים לאחר מכן, הנפיק דואר ישראל בול נוסף לזכרו של טרומפלדור.
האמת – קצת מוזר ודי חריג אבל יוסף טרומפלדור הוא לא מיתוס רגיל בציונות הישראלית..
בבול ניתן לראות את דמותו של טרומפלדור, מבוססת על אותה התמונה עליה התבסס הבול הקודם. העריך אומנם השתנה ועמד כעת על 9 שקלים, השתנו הצבעים, אבל העיצוב דומה מדי, לדעתי-הלא-קובעת, לעיצוב שיצא 9 שנים מוקדם יותר.
נראה לי שבזה אפשר לסכם, פחות או יותר, את הנצחתו של טרומפלדור בבולי ישראל. אבל לפני שנסכם –
אחד הדברים המזוהים ביותר עם יוסף טרומפלדור וגיבורי תל חי הוא פסל האריה השואג בכפר גלעדי.
למעשה, מדובר במצבה ענקית שפוסלה על קבר האחים, שמונת הלוחמים, שנפלו בהגנה על תל חי. השמונה נקברו בתחילה בקבר אחים זמני ולאחר מכן הועתק קברם לבית העלמין בכפר גלעדי.
כאשר שוטטתי בין קברות הצדיקים שנפלו בהגנה על ארץ ישראל, נתקלתי בשם מוכר – אברהם מלניקוב. הוא קבור ממש בסמוך לפסל האריה השואג. סימנתי לכם חץ קטן על מקום הקבר.
רציתי לוודא שאני לא מדמיין – לא ידעתי קודם לכן, שאברהם מלניקוב קבור בתל חי. אברהם מלניקוב היה פסל שהתעסק בפיסול דמויות בחומרים שונים. רוב עבודתו נעשתה באנגליה וכ 200 מפסליו הופגזו ונהרסו כליל במלחמת העולם השניה על ידי המטוסים הגרמנים. היתה לו גם עבודה אחת שנשארה כאן בארץ, בתל חי – פסל האריה השואג. התקרבתי מעט. מתברר שמלניקוב חזר לארץ אחרי כשני עשורים בבריטניה בשנת 1959. הוא נפטר כשנה לאחר מכן ונקבר בכפר גלעדי, סמוך לפסל המפורסם ביותר שלו.
אז אומנם נראה שמדינת ישראל לא הנציחה בבולים נוספים את יוסף טרומפלדור אבל הוא הונצח כבדרך אגב בבול לזכרו של אברהם מלניקוב.
הבול יצא בשנת 1984 ומציג את פסל האריה השואג. הבול לזכרו של אברהם מלניקוב הונפק במסגרת סדרת בולים לזכר פסלים ישראלים, אבל הוא מזכיר – לא פחות – את הנופלים על הגנת תל חי.
טרומפלדור נשאר צרוב בזיכרון הלאומי ומשמש עד היום השראה לגבורה ואהבת הארץ.