בולי קרן תל חי: גם לרוויזיוניסטים יש בולים

מבוא:
בתקופת המנדט הבריטי, כאשר החזון הציוני החל להתגבש לכדי מציאות מוחשית, שימשו בולים לא רק כאמצעי תשלום עבור שירותי דואר, אלא גם ככלי רב עוצמה להפצת רעיונות ולגיוס כספים. בין הבולים הייחודיים שהונפקו באותה תקופה, בולטים בולי קרן תל חי, שסיפרו את סיפורה של התנועה הרביזיוניסטית ושל החזון הציוני הרחב שלה.

היסטוריה של בולי קרן תל חי:
קרן תל חי, שהוקמה ב-1929 בעקבות מאורעות תרפ"ט, שימשה כזרוע הכלכלית של התנועה הרביזיוניסטית. הבולים שהנפיקה הקרן היו חלק ממאמץ רחב יותר לגיוס כספים ולהפצת רעיונות התנועה. בדומה לבולי הקרן הקיימת לישראל, בולי קרן תל חי שימשו כאמצעי להביע תמיכה ולתרום לפעילות הציונית, אך עם דגש על האידיאולוגיה הרביזיוניסטית.

תיאור הבולים:
הסדרה הספציפית שבחרתי להציג כוללת שישה בולים:

1. דיוקנו של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה.
2. זאב ז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרביזיוניסטית.
3. מקס נורדאו, מהוגי הדעות המרכזיים של התנועה הציונית.
4. הרב אברהם יצחק קוק, הרב הראשי הראשון בארץ ישראל.
5. מפת 'ארץ ישראל השלמה', הכוללת את שני עברי הירדן.
6. 'מגדל דוד' בירושלים, אחד הסמלים הויזואליים של העיר ירושלים.

סמלים ועיצוב:
הבולים מעוטרים במסגרות מעוצבות עם מגני דוד, המדגישים את זהותם היהודית והציונית. הבולים המוצגים הודפסו בגוונים של כחול אולם חשוב לציין כי בולים אלו, כמו בולי קרן קיימת לישראל, הונפקו במגוון צבעים, כאשר כל סדרה הודפסה בגוונים שונים כמו כחול, חום אדמדם, ירוק ועוד.

משמעות אידיאולוגית:
בחירת הדמויות והסמלים על הבולים משקפת את עקרונות היסוד של התנועה הרביזיוניסטית. המפה של "ארץ ישראל השלמה" מדגישה את השאיפה לריבונות יהודית על שטח נרחב יותר מזה שהוצע על ידי הבריטים, כולל עבר הירדן המזרחי. דיוקנאות המנהיגים מייצגים מגוון זרמים בציונות, תוך הדגשת חשיבותו ז'בוטינסקי.

שימושים ותפוצה:
הבולים הופצו בעיקר בקרב תומכי התנועה הרביזיוניסטית וחברי תנועת בית"ר. הם שימשו לא רק כאמצעי לגיוס כספים, אלא גם כדרך להפגין תמיכה ברעיונות התנועה. ישנן עדויות על שימוש בבולים אלה כתחליף חלקי לתשלום "כופר היישוב", כאשר תומכי התנועה הציגו קבלות על תרומות לקרן תל חי.

השפעה והתקבלות:
הנפקת בולים אלו עוררה תגובות מעורבות. בעוד שתומכי התנועה הרביזיוניסטית ראו בהם ביטוי לגאווה ולמחויבות לרעיון הציוני, גורמים אחרים בתנועה הציונית ראו בהם תחרות לא רצויה לבולי הקרן הקיימת לישראל. הבריטים, מצדם, הביטו בחשדנות על כל פעילות שנתפסה כמאתגרת את שלטונם.

ערך אספנות:
כיום, בולי קרן תל חי נחשבים לפריטים מבוקשים בקרב אספני בולים ופריטים היסטוריים מתקופת טרום המדינה. ערכם נובע לא רק מנדירותם, אלא גם מהסיפור ההיסטורי והאידיאולוגי שהם מספרים.

סיכום:
בולי קרן תל חי מהווים שריד לפעילותה של התנועה הרביזיוניסטית בתקופת המנדט הבריטי. הם משקפים את החזון, האידיאולוגיה והמאבק של התנועה, ומספקים הצצה מרתקת לדינמיקה הפוליטית והחברתית של היישוב היהודי באותה תקופה. בולים אלה הם חלון להיסטוריה, המספר את סיפורה של תנועה שהטביעה חותם עמוק על עיצוב המדינה היהודית.