בשנת 1988 הנפיק השירות הבולאי של ישראל בול מיוחד לציון 50 שנה לליל הבדולח – אחד האירועים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית, שסימן את תחילת הסוף של יהדות גרמניה ואת ראשיתה של השואה. הבול, שעוצב בידי דוד פסח, מציג תצלום היסטורי של גזיר עיתון המראה בית כנסת בוער על רקע כהה, כשלהבות האש מאכלות את גזיר העיתון. התמונה הדרמטית מלווה בכיתוב בעברית: "50 שנה לשריפת בתי הכנסת בגרמניה – ליל הבדולח".
הרקע ההיסטורי
ליל הבדולח, שהתרחש בלילה שבין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938, היה פוגרום מתוכנן היטב שביצעו הנאצים נגד יהודי גרמניה ואוסטריה. בלילה אחד הועלו באש מאות בתי כנסת, נופצו אלפי חלונות ראווה של חנויות בבעלות יהודית, ונרצחו מאות יהודים. שמו של האירוע – "ליל הבדולח" (Kristallnacht בגרמנית) – ניתן לו באירוניה מרה על שם שברי הזכוכית שכיסו את רחובות הערים הגרמניות למחרת הפוגרום. אגב, בעיצוב הבול החליטו על שובל שחור לחלוטין, כנראה כדי להמחיש את הצבע האמיתי שמתגלה ב"בדולח".
סמליות הבול
הבול מצליח ללכוד את עוצמת הטרגדיה באמצעות הניגוד החד בין ארכיטקטורת בית הכנסת המפוארת לבין האש המכלה אותו. הצבעים הכהים והאפלים מדגישים את להבות האש האדומות-כתומות, ויוצרים תחושה של חורבן וקינה. הבחירה בתצלום של בית כנסת בוער מסמלת לא רק את ההרס הפיזי, אלא גם את הניסיון לחסל את החיים היהודיים הרוחניים והתרבותיים בגרמניה.
(בתמונה: מעטפת יום ההופעה. על גבי המעטפה נכתב ציטוט מהתלמוד הבבלי: "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל שיקבעו בארץ ישראל". אם הבנתי נכון, מעצב המעטפה נותן פרשנות מחודשת לציטוט ובעצם מאחל לתקומה מחודשת של בתי הכנסיות ובתי המדרשות שהתכלו בליל הבדולח – בארץ ישראל).
חשיבות ההנצחה
הנפקת הבול בשנת 1988 הייתה חלק ממאמץ רחב יותר להנציח את זכר ליל הבדולח ולהעביר את לקחיו לדורות הבאים. חמישים שנה לאחר האירוע, כשעדים רבים עדיין היו בחיים, היה חשוב במיוחד לתעד ולשמר את הזיכרון. הבול משמש כתזכורת מתמדת לא רק לאירועי אותו לילה, אלא גם לתהליך ההדרגתי שהוביל אליו – מאפליה והדרה ועד לאלימות פיזית וחורבן.
המסר לדורות
הבול נושא מסר חשוב לדורות הבאים: חשיבות הזיכרון והערנות מפני אנטישמיות. הוא מזכיר לנו כיצד חברה מתורבתת ומתקדמת יכולה להידרדר במהירות לאלימות ברוטלית כשהשנאה מקבלת לגיטימציה מהשלטון. בעידן שבו אנטישמיות שוב מרימה ראש במקומות רבים בעולם, חשיבותו של בול זה כמסמך היסטורי ואזהרה לעתיד רק גוברת.
מורשת מתמשכת
כיום, 86 שנה מאירועי אותו לילה נורא, בעידן של עלייה מדאיגה באנטישמיות ברחבי העולם, הבול הזה הופך לרלוונטי מתמיד. הוא מזכיר לנו שהשנאה ליהודים לא התחילה ולא הסתיימה עם השואה, וכי עלינו להישאר ערניים לסימנים המוקדמים של שנאה ואפליה. הבול משמש לא רק כפריט היסטורי, אלא גם ככלי חינוכי חשוב בהנחלת לקחי העבר והבנת הסכנות הטמונות בשתיקה אל מול גילויי גזענות ושנאה. דרך הדימוי החזק של בית הכנסת הבוער, הוא מזכיר לנו את חובתנו המוסרית להילחם בכל צורה של אנטישמיות ושנאת האחר, ולהבטיח שאירועים כמו ליל הבדולח לעולם לא יישנו.