בשנת 2011 הנפיק השירות הבולאי מחווה אדריכלית מרשימה למלך שעיצב את פניה של ארץ ישראל העתיקה – סדרת בולים המוקדשת למפעלי הבנייה של המלך הורדוס. הסדרה, בעיצובו של האמן מאיר אשל, כוללת ארבעה בולים המציגים את המבנים המונומנטליים שהותיר אחריו "המלך הבנאי", כפי שכונה בפי רבים.
הורדוס – המלך הבנאי
הורדוס, שמלך ביהודה בין השנים 37-4 לפנה"ס, היה דמות מורכבת ושנויה במחלוקת בהיסטוריה היהודית. עלייתו לשלטון לא הייתה פשוטה: הוא מונה למלך על ידי הרומאים למרות שלא היה ממוצא חשמונאי – המשפחה ששלטה בארץ עד אותה העת – והיה עליו להילחם כדי לבסס את שלטונו. כשליט, נאלץ הורדוס לתמרן בין נאמנות לרומא לבין שמירה על האינטרסים של נתיניו היהודים, שרבים מהם ראו בו שליט זר.
אולם דווקא מורכבות זו הובילה למפעל בנייה חסר תקדים בהיקפו. הורדוס השתמש באדריכלות ככלי לביסוס שלטונו, להפגנת עוצמתו, ולחיזוק הקשרים עם רומא. בבנייה שילב בין הצורך הביטחוני במבצרים חזקים, השאיפה לפאר ויוקרה, והרצון להציג את ממלכתו כחלק מהעולם התרבותי המתקדם של התקופה.
הרודיון – ארמון בראש הר
הבול הראשון בסדרה, בערך של 2.50 ש"ח, מציג את הרודיון – אחד המפעלים השאפתניים ביותר של הורדוס. המבנה, הממוקם כ-12 קילומטרים דרומית לירושלים, הוא למעשה הר מלאכותי שנבנה בפקודת המלך. בראשו הוקם ארמון-מבצר מעגלי מרשים, המשלב ארכיטקטורה רומית מפוארת עם יכולות הגנה מתקדמות.
הבול מדגים היטב את התכנון המורכב של המבנה: המגדלים הגבוהים, המדרגות המונומנטליות, והמבנה העגול המושלם בראש ההר. בתוך המתחם שילב הורדוס את כל מאפייני המותרות של התקופה – בתי מרחץ מפוארים, אולמות קבלה, גנים תלויים ואפילו תיאטרון פרטי. המקום שימש לא רק כארמון אלא גם כמקלט בטוח בעת סכנה, והיה אחד המקומות האהובים על הורדוס – שם בחר הורדוס להיקבר.
מצדה – פאר במדבר
הבול השני, בערך 1.70 ש"ח, מוקדש למצדה – המבצר המדברי המפורסם ביותר בישראל. הקשר של הורדוס למצדה החל עוד לפני מלכותו, כשנאלץ להשאיר בה את משפחתו למשמר בזמן בריחתו לרומא. כשהפך למלך, הוא הפך את המבצר החשמונאי הקיים למתחם מפואר המשלב ביטחון עם מותרות.
הבול מתמקד בארמון הצפוני – פלא אדריכלי שנבנה על שלוש מדרגות סלע טבעיות בקצה הצוק. זהו שילוב מרהיב של אדריכלות עם הטופוגרפיה הטבעית של ההר. מה שלא נראה בבול, אך ראוי לציון, היא מערכת המים המתוחכמת שהורדוס התקין במצדה – מערכת בריכות ואמות מים שאפשרה חיים במדבר הצחיח.
ירושלים – בירת הממלכה
הבול השלישי, בערך 2.50 ש"ח, מציג את מערך המדרגות המוביל להר הבית בירושלים – חלק ממפעל בניית בית המקדש השני, שהיה גולת הכותרת של מפעלי הבנייה ההרודיאניים. הורדוס לא הסתפק בשיפוץ המקדש עצמו, אלא הרחיב משמעותית את הר הבית כולו, יצר מערכת גישה מתוחכמת עבור אלפי עולי הרגל, ושילב אלמנטים אדריכליים רומיים עם המסורת היהודית.
בירושלים בנה הורדוס גם את מבצר אנטוניה, ארמון מלכותי מפואר, תיאטרון והיפודרום – כל אלה הפכו את ירושלים לעיר מודרנית ומפוארת שלא נפלה מערי הממלכה הרומית.
קיסריה – עיר נמל מודרנית
הבול הרביעי והאחרון בסדרה, בערך 1.70 ש"ח, מוקדש לקיסריה – אולי המפעל השאפתני ביותר של הורדוס מבחינה הנדסית. העיר, שנבנתה על חוף הים התיכון, כללה את אחד הנמלים המלאכותיים הגדולים בעולם העתיק. הורדוס השקיע משאבים עצומים בבניית שוברי גלים חדשניים ומזחים שאפשרו עגינה של ספינות גדולות – דבר שהפך את קיסריה למרכז מסחרי חשוב.
הבול מציג את תכנון העיר המודרני – רחובות מוצלבים, מערכת ביוב מתקדמת, ומבני ציבור מרשימים כולל תיאטרון, היפודרום, ומקדש מפואר שהוקדש לקיסר אוגוסטוס. שמה של העיר והמקדש שנבנה בה מעידים על מערכת היחסים המורכבת של הורדוס עם רומא – הוא ראה בה מודל לחיקוי תרבותי וטכנולוגי, ובמקביל ביקש להוכיח את נאמנותו לשליטיה.
מורשת הבנייה של הורדוס
סדרת הבולים מדגישה את המגוון העצום במפעלי הבנייה של הורדוס – מבצרים, ארמונות, מבני דת, ותכנון עירוני. בכולם ניכרת חדשנות טכנולוגית, תכנון קפדני, ושילוב מרשים בין אדריכלות רומית לצרכים המקומיים. המבנים שיקפו את מטרותיו המגוונות של הורדוס: ביסוס שלטונו דרך מבצרים חזקים, הפגנת עושר ועוצמה באמצעות ארמונות מפוארים, וחיזוק הקשר עם רומא דרך אימוץ סגנונה האדריכלי.
(בתמונה: ארמון החורף של הורדוס ביריחו – לא הונצח בסדרת בולים זו אבל ארמון מרשים בכל קנה מידה. הגישה אליו עוברת דרך שטח A ולכן נכון להיום, סוף 2024, הגישה אליו מתאפשרת רק עם תיאום בטחוני)
בחירתו של האמן מאיר אשל להציג את המבנים בשחזור צבעוני ומפורט, לצד צילומי האתרים כיום, עוזרת לנו לשחזר ולהבין את העוצמה של המבנים כאשר עמדו על תילם. סדרת בולים זו מהווה הוקרה למורשת אדריכלית יוצאת דופן, שהפכה את ארץ ישראל של ימי הורדוס למרכז תרבותי משגשג, והותירה את חותמה עד ימינו.