בוקר קיץ ירושלמי, השמש מזהיבה את אבני הכותל המערבי. על רחבת הכותל מתקיים טקס מיוחד: דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל, מוסר לידי הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל והמקומות הקדושים, את מאגדת המכתבים לא-לוהים שנשלחו מרחבי העולם ונאספו על ידי דואר ישראל במהלך השנה החולפת.
זהו טקס שנתי מרגש, שבו מגיעים אלפי מכתבים ליעדם הסופי – בין אבני הכותל המערבי. המכתבים נשלחו לנמענים כמו 'א-לוהים', 'God', 'א-להים הכל יכול' (Almighty God) ואפילו זיהיתי מכתב שנשלח ל'א-להי ישראל' (God Of Israel).
(צילום: ארנון בוסאני עבור דואר ישראל)
הרב שמואל רבינוביץ' התייחס לחשיבות המעמד: "לזכות הוא לי לקבל כאן את המכתבים שאנשים מכל העולם שלחו לא-לוקים ולהטמינם בין אבני הכותל – מקום שהוא שער השמיים, כל התפילות עוברות דרך המקום הזה."
השנה, כמות המכתבים הייתה קטנה יותר מבשנים קודמות, אך עדיין הגיעו מכתבים ממגוון רחב של מדינות, בראשן ארה"ב ורוסיה, וכן מקנדה, ברזיל, קפריסין, פולין ואפילו מכתב אחד מישראל.
דוד לרון, מנכ"ל דואר ישראל, מדגיש את חשיבות השמירה על פרטיות השולחים: "אנחנו לא יודעים אף פעם מה כתוב במכתבים שנשלחים לא-לוהים בדואר, והשמירה על קדושת פרטיותם של אלו ששלחו תפילה אישית לעד נשמרת."
(צילום: ארנון בוסאני עבור דואר ישראל)
המכתבים נאספים בדואר ישראל לאורך השנה. לא-להים אין כתובת ידועה בדואר ישראל ועל כן הם מגיעים בדרך כלל למחלקת "עלומות" של דואר ישראל. שם נאספים המכתבים ומועברים בסופו של דבר למקום ממנו לא זזה השכינה – אל אבני הכותל המערבי.
לא תמיד ראה את עצמו דואר ישראל כמי שמחויב להעברת המכתבים אל הכותל המערבי. בעבר היה הדואר מתייחס אל מכתבים מעין אלו כמכתבים ללא מען ידוע ועושה בהם כרצונו. חלק מהמכתבים אף פורסמו באתר האינטרנט של דואר ישראל.
באחד המכתבים שפורסם באתר דואר ישראל מתארת טל, מדריכה צעירה בתנועת הצופים, את תהליך כתיבת המכתב:
| א-לוהים! אני יושבת עכשיו בפעולה עם החניכות שלי ואנחנו כותבות לך מכתבים, כמובן שהן שואלות שאלות ומדברות, הן אמורות לשתוק… א. צוחקת, ע. מעצבנת, מ. רצינית וכולן כ"כ מתוקות!!! הייתי רוצה להוציא 20 חניכות לצפונבורי – זה ישמח ולהיות יותר טובה בלימודים, ולמצוא חבר שבאמת מתאים לי!! (אני מקווה שגם החניכות שלי כותבות כמו שאני כותבת) מקווה שיהיה בסדר לכולם, ושלאורית יהיה מה לבקש כבר!! רות אומרת הרגע שא-לוהים נמצא איתנו עכשיו ויודע שאנו רושמות לו מכתב, אולי היא צודקת? טל, המדריכה המאושרת נ.ב. שיהיה טוב, יהיה טוב, כן l love you |
טל המדריכה כותבת את המכתב האישי שלה ומשלבת בתוכו גם תיאור של כתיבת המכתבים של החניכות שלה – אלו שלוקחות ברצינות את המשימה, אלו שפחות וגם את זאת שאין לה מה לכתוב…
אותי תפסה דווקא האמירה של רות – אם ה' נוכח בכל מקום ויודע שאנו כותבים לו מכתב – אז מה בעצם הרעיון של כתיבת מכתב?
למעשה, בכל תפילה צפה השאלה הזאת: הרי אם ה' יודע שיש מלחמה – אז למה להתפלל על זה? אם ה' יודע שיש חולים – למה להתפלל עליהם? ואם ה' יודע שיש חטופים – למה להתפלל לחזרתם לשלום?
הרבה מאד תשובות נאמרו על כך אבל הדרך שנוחה לי להסתכל על כך היא כעל "חוק טבע". הקדוש ברוך הוא קבע מעין חוק טבע שקובע שדברים מסוימים קורים באמצעות תפילה. אפשר להעמיק בזה עוד המון ולנסות להבין את ה"מנגנונים" באמצעותם החוק הזה עובד אבל עיקרו של דבר – יש חשיבות לפעולות שהאדם עושה כדי שדברים יקרו בעולם. כמו שהעסק שלנו לא יתקדם אם לא נעבוד ונשקיע בו וכמו שברור לנו שלא נצליח בלימודים אם לא נשקיע ונעמול – כך גם בכלל תחומי החיים, ההצלחה וההתקדמות קשורים בעבודה שבלב – התפילה – ללא עבודת התפילה העולם כולו לא מתקיים.
בכל מקרה, גם אם לא לגמרי ברור מקורו של המנהג לטמון מכתב בין אבני הכותל, בעידן של תקשורת מהירה מבוססת אימוג'ים, המנהג של שליחת מכתבים לקדוש ברוך הוא מייצר רגע נדיר של התבוננות עמוקה ואישית. פעולת הכתיבה הפיזית מאלצת את האדם לעצור, להניח בצד את המקלדת והמסך, ולהתמודד עם האתגר של ביטוי מחשבותיו ורגשותיו במילים מלאות ומדויקות. זהו תהליך שדורש מהכותב לצלול לעומק תודעתו, לגבש את רעיונותיו בבהירות, ולתרגם את הרחשים הפנימיים ביותר לכדי מסר קוהרנטי. בכך, שליחת מכתב לקדוש ברוך הוא הופכת למעין מדיטציה כתובה, המזמנת רגע של כנות וחיבור עצמי, בעולם שלעיתים קרובות מעודד תקשורת שטחית ומהירה.
אגב קידמה ואימוג'ים, העידן הדיגיטלי הביא עמו חידושים גם בתחום זה. הקרן למורשת הכותל מציעה אפשרות לשליחת "פתקים מקוונים" לכותל דרך אתר האינטרנט שלהם. עד כה נשלחו קרוב למיליון פתקים דיגיטליים, המהווים אלטרנטיבה מודרנית למסורת העתיקה. למרות האפשרויות הדיגיטליות, נראה כי המכתבים המסורתיים עדיין נושאים משמעות מיוחדת. יש משהו אישי ואותנטי במכתב שנכתב ביד ועבר מסע ארוך עד להגעתו לכותל.
נסיים עם האיחול של הרב שמואל רבינוביץ' במעמד המיוחד: "בייחוד השנה הזאת אנו זקוקים לאיחול: 'תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה', בתפילה לשובם של החטופים בשלום, לשלומם של החיילים והפצועים, לשלום ואחדות עם ישראל ולכתיבה וחתימה טובה".