ב-2 בנובמבר 1917, בשעה שכוחות בריטיים התקדמו לעבר ירושלים ומלחמת העולם הראשונה עדיין השתוללה באירופה, נכתב מכתב קצר במשרד החוץ הבריטי בלונדון. המכתב הכיל 67 מילים בלבד, אבל הן שינו את פני המזרח התיכון לנצח. ארתור ג'יימס בלפור, שר החוץ הבריטי, חתם על מכתב ללורד ליונל וולטר רוטשילד, מנהיג הקהילה היהודית בבריטניה, ובו הצהיר שממשלת הוד מעלתו "רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בפלסטינה". שבוע לאחר מכן פורסמה ההצהרה בעיתון "הטיימס" הלונדוני, והעולם היהודי כולו עצר את נשימתו.
הבול שלפנינו, שהונפק על ידי איי מרשל באוקטובר 1997, נועד לציין את אותו רגע היסטורי. הוא חלק מסדרה גדולה של 15 בולים שהוקדשו לעשור 1910-1919, המוגדר בגיליון כ"עשור של מהפכה והמלחמה הגדולה". במרכז הבול מופיעה תמונה של יהודים המתפללים בכותל המערבי בירושלים — סמל לכיסופים העתיקים שהצהרת בלפור הבטיחה להגשים.
הכותל המערבי — יותר מאלף שנות תפילה
הכותל המערבי, קיר התמך שבנה הורדוס המלך להר הבית לפני יותר מאלפיים שנה, הפך למקום התפילה הקדוש ביותר ליהודים לאחר חורבן בית המקדש השני. התיעוד הכתוב הקדום ביותר על תפילות יהודיות במקום נמצא במסמכים מהמאה העשירית לספירה, והמסורת נמשכה גם בתקופות של שלטון מוסלמי, צלבני ועות'מאני. במאה ה-15 עברו יהודי ירושלים להתגורר בקרבת הכותל, מה שהפך אותו למוקד תפילה מרכזי עוד יותר. רעידת אדמה במאה ה-16 חשפה חלקים נוספים של הקיר ואפשרה את יצירת מקום התפילה שאנו מכירים היום.
המנהג להכניס פתקי תפילה בין אבני הכותל החל, על פי עדויות, במאה ה-18. היום מוכנסים לכותל יותר ממיליון פתקי תפילה בשנה, בכל שפה ובכל פורמט — מפתקים קצרים על נייר מחברת ועד מכתבים ארוכים על נייר צבעוני ואפילו פתקי כותל וירטואליים.
המסמך שהצית תקווה — ומחלוקת
הצהרת בלפור לא נכתבה רק מתוך אהדה לרעיון הציוני. בבריטניה קיוו שתמיכה בתנועה הציונית תגייס את יהדות ארצות הברית ורוסיה לתמיכה במאמץ המלחמתי של בעלות הברית. הנשיא האמריקאי וודרו וילסון הביע תמיכה ברעיון, וגם צרפת הודיעה על גיבויה עוד לפני פרסום ההצהרה הבריטית. אבל בקרב היהודים עצמם היו גם מתנגדים: אנשי קהילה יהודית-בריטית חששו שהקמת בית לאומי יהודי בפלשתינה תסמן את היהודים כזרים בארצות מגוריהם.
חודש לאחר פרסום ההצהרה, בדצמבר 1917, כבשו הכוחות הבריטיים את ירושלים. לאחר המלחמה קיבלה בריטניה מנדט על פלשתינה מטעם חבר הלאומים, כשעקרונות הצהרת בלפור משולבים במסמך המנדט. במשך כשני עשורים הגיעו גלי עלייה לפלשתינה, והקימו את התשתית הפוליטית, הכלכלית והתרבותית של מדינת העתיד.
האמנים שמאחורי הבול
האיור על הבול נוצר על ידי פול וכריס קאלי, צמד אמנים אמריקאים — אב ובנו — שעיצבו יחד מאות בולים למדינות ברחבי העולם, לרבות שבדיה, האו"ם, מיקרונזיה ואיי מרשל. פול קאלי, שנולד ב-1928 ונפטר ב-2010, נחשב ל"היסטוריון חזותי". הוא היה האמן היחיד שקיבל גישה בלעדית לצפות באסטרונאוטים של אפולו 11 בהכנותיהם האחרונות לפני השיגור לירח ב-1969, ועיצב את הבול האמריקאי המפורסם לציון הנחיתה על הירח.
הבול מאיי מרשל — מדינת אי קטנה באוקיינוס השקט שהחלה להנפיק בולים עצמאיים ב-1984 — משקף את המגמה של מדינות קטנות להנפיק בולים נושאיים לשוק אספני הבולים העולמי. הערך הנקוב של 60 סנט מופיע בפינה הימנית העליונה, וסידרת "המאה ה-20" הפכה לפופולרית בקרב אספנים בזכות איכות האיורים והמגוון ההיסטורי שלה.
כיום, יותר ממאה שנים אחרי אותו מכתב קצר, 67 המילים של הצהרת בלפור ממשיכות להדהד — לא רק כמסמך היסטורי, אלא כמדינה עצמאית חיה ונושמת שזוכרת שכאשר חולמים ומתאמצים – רואים קוצרים בסופו של דבר את הפירות.