50 שנה לתנ"ך קורן

בול מיוחד לציון 50 שנה לתנ"ך קורן

בשנת 2012, הנפיק השירות הבולאי של ישראל בול מיוחד לציון 50 שנה להוצאתו לאור של תנ"ך קורן. הבול, שעוצב על ידי האמן רונן גולדברג, מציג תמונה מרשימה המשלבת את דגל ישראל לצד עותק של תנ"ך קורן.

תנ"ך קורן והאיש מאחוריו

תנ"ך קורן הוא מהדורה ייחודית של התנ"ך שפורסמה לראשונה בשנת 1962 על ידי אליהו קורן. קורן, שנולד בנירנברג שבגרמניה ב-1907 בשם אליהו קורנגולד, היה טיפוגרף מוכשר שעלה לארץ ישראל ב-1933 עם עליית הנאצים לשלטון.

לאחר קריירה מוצלחת בעיצוב גרפי, כולל עבודתו כמנהל המחלקה הגרפית של הקרן הקיימת לישראל ועיצוב סמל העיר ירושלים, פנה קורן למשימת חייו – יצירת גופן עברי חדש ומהדורה מודרנית של התנ"ך.

חשיבותו של תנ"ך קורן

תנ"ך קורן היה פורץ דרך מכמה בחינות. ראשית, הוא היה ספר התנ"ך העברי הראשון שהודפס במלואו בישראל. הוא עבר הגהות, דיוקים וזיקוקים כדי להגיע לנוסח הנכון ביותר ורק לאחר מכן – נשלח לדפוס. שנית, הגופן שעיצב קורן, המבוסס על כתבי יד ספרדיים, הצליח להקנות נוחות בקריאה יחד עם מראה מודרני שמשאיר מקום גם לשמרנות מסוימת. בשל כך, הפך הפונט לסטנדרט חדש בטיפוגרפיה העברית.

חשיבותו של תנ"ך קורן בתרבות הישראלית ניכרת בעובדה שהוא משמש להשבעת נשיאי המדינה, חיילי צה"ל ועוד. יתרה מזאת, במשך שנים רבות חולקו עותקים של תנ"ך קורן לתלמידים בבתי ספר יסודיים בישראל, מה שהפך אותו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של דורות של ישראלים.

הבול ועיצובו

הבול, שערכו 9.50 שקלים חדשים, מציג תמונה פשוטה אך רבת משמעות. בצד שמאל נראה דגל ישראל, סמל הריבונות והזהות הלאומית. לצדו עומד כרך של תנ"ך קורן, המייצג את המורשת התרבותית והרוחנית של העם היהודי.

בול 50 שנה לקורן. בבול ניתן לראות דגל ישראל ניצב על יד ספר התנ"ך

מעצב הבול, רונן גולדברג, סיפר כי העיצוב היה פשוט במיוחד: הוא מצא את העותק של תנ"ך קורן שקיבל בילדותו, ניקה אותו מאבק, קנה דגל ישראל חדש והעמיד את שניהם יחד לצילום. הפשטות והכנות של הקומפוזיציה מעבירות מסר חזק על הקשר בין המדינה למורשתה.

חשוב לציין כי הטקסט על הבול נכתב בגופן קורן המקורי, מחווה נאה למורשתו של אליהו קורן.

סיכום

הבול מהווה הוקרה למפעל חייו של אליהו קורן, שתרם רבות לעיצוב הזהות החזותית של ישראל המודרנית. יתרה מזאת, הבול מדגיש את החשיבות המתמשכת של התנ"ך בתרבות ובחברה הישראלית, ואת הקשר העמוק בין המורשת היהודית לבין מדינת ישראל המודרנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן