בשנת 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נולד מטבע מצרי מיוחד – לא במצרים עצמה, אלא במטבעה של פרטוריה בדרום אפריקה. המטבע בעל הצורה המשושית הונפק במשך שנה אחת בלבד בכל ההיסטוריה הנומיסמטית המצרית, מה שהפך אותו לפריט אספנות יוצא דופן.
המטבע נושא את דיוקנו של המלך פארוק הראשון, השליט העשירי מבית מוחמד עלי שמלך על מצרים בין 1936 ל-1952. בצד אחד מופיע דיוקנו של המלך הצעיר חובש תרבוש – כובע הראש האדום שהיה סמל מעמדי במזרח התיכון – כשלצדו הכיתוב בערבית "פארוק הראשון מלך מצרים". בצד השני מופיעים הערך "2 קרשאן" (שני קרוש) והכיתוב "הממלכה המצרית", מוקפים בעיטור של פרחי לוטוס בסגנון פרעוני.
למה משושה? סיפור של כסף ומתכות אחרות
הצורה המשושית לא נבחרה משיקולים אסתטיים בלבד. מחירי הכסף זינקו באופן דרמטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ומצרים – שהשתמשה באותם מידות וסגסוגות למטבעות הכסף שלה במשך יותר ממאה שנה – נקלעה לבעיה: הערך המתכתי של מטבעות ה-2 קרוש העגולים עלה על הערך הנקוב שלהם. אזרחים החלו לאגור מטבעות ואפילו להתיכם כדי להרוויח מהכסף הטהור שבהם.
הממשלה המצרית הגיבה בשני צעדים: ראשית, אסרה על מכירה חוזרת של מטבעות 2 קרוש והתכתם. שנית, הנפיקה מטבע חדש עם סגסוגת מדוללת – 50% כסף במקום 83.3% – ובצורה משושית ייחודית כדי שיהיה קל להבדיל בינו לבין המטבעות הישנים. המטבע הוטבע בכמויות עצומות, ולמרות שקטלוג קראוס רשם תפוקה של 32,000 בלבד, מאמינים שמדובר בשגיאת דפוס ושהמספר האמיתי היה 32 מיליון.
מעצב בריטי, מלך מצרי, מטבעה דרום-אפריקאית
הדיוקן על המטבע עוצב על ידי פרסי מטקאלף, אמן ומעצב מטבעות בריטי שנולד ב-1895 ונפטר ב-1970. חדי העין יוכלו להבחין בחתימתו, PM, בתחתית המטבע. מטקאלף היה כוכב עולה בעולם עיצוב המטבעות – הוא זכה בתחרות לעיצוב המטבעות הראשונים של מדינת אירלנד החופשית ב-1927, ועיצב דיוקנאות למטבעות של מלכים מעיראק ועד אוסטרליה. את הדיוקן של פארוק עיצב ב-1937, ומאז הופיע על כל מטבעות הממלכה המצרית.
המטבע המשושה מ-1944 הוטבע במטבעת פרטוריה בדרום אפריקה. במהלך מלחמת העולם השנייה, המטבעה המלכותית בלונדון לא יכלה לענות על כל הדרישות, והעבירה חלק מהייצור לסניפים מעבר לים. פרטוריה ייצרה מטבעות עבור מדינות שונות כמו סעודיה, עיראק ומצרים.
המלך האספן שאיבד את הכל
פארוק עצמו היה אחד מאספני המטבעות הגדולים בהיסטוריה. אוסף המטבעות שלו כלל כ-8,500 מטבעות זהב ומדליות מכל רחבי העולם, ובהם פריטים נדירים ביותר כמו מטבע 20 דולר אמריקאי, 1933 של סנט-גודנס נשר כפול. סוחרי מטבעות אמריקאים נהגו לטוס למצרים כדי למכור לו אלפי דולרים של מטבעות בכל ביקור. הוצאותיו היו כה גדולות עד שהוגבל לרכישות של עד 10,000 דולר בכל פעם – סכום שעדיין קנה המון בשנות ה-40.
ב-1952, הודח פארוק במהפכה צבאית ויצא לגלות באיטליה. אוספיו העצומים – מטבעות, בולים, תכשיטים ועתיקות – הפכו לרכוש המדינה המצרית. המכירה הפומבית של אוסף המטבעות שלו ב-1954 בארמון קובה בקהיר הייתה אחת הגדולות בהיסטוריה, ומטבעות שהיו בבעלותו עדיין נושאים את התואר "מהאוסף של פארוק" (Pedigree Farouk) המוסיף לערכם.
מטבע קטן, סיפור גדול
המטבע המשושה בעל ה-2 קרוש שוקל רק כ-2.8 גרם וקוטרו כ-19 עד 21 מילימטר. הוא נשחק בקלות במחזור, ורבים הותכו לשם ערך הכסף שבהם. מטבעות בעלי ערך נקוב נמוך כזה הפכו נדירים יותר ויותר עם השנים. כיום, מטבע במצב טוב מאוד שווה כ-9 דולר בערך, אך פריטים במצב מעולה יכולים להגיע למחירים גבוהים יותר.
העיטור של פרחי הלוטוס על צד הערך אינו מקרי. הלוטוס היה סמל מקודש במצרים העתיקה, מייצג לידה מחדש וטוהר. הפרח נפתח בבוקר ונסגר בלילה, והמצרים הקדמונים ראו בכך מטאפורה לזריחת השמש ולמחזור הנצחי של החיים. שימוש בעיטור זה על מטבעות מודרניים של מצרים היה דרך לקשר את הממלכה החדשה למורשת הפרעונית העתיקה.
המטבע המשושה הזה הוא חלון קטן לתקופה סוערת – מלחמת עולם, מלך אספן-בזבזן, ומערכת מטבעות שנאלצה להתאים את עצמה למחירי המתכות המשתנים. כל מי שמחזיק בו כיום מחזיק בתזכורת לכך שהתמורות והתהפוכות של העולם לא פוסחות על אף אחד. גם לא על מלכים.