דואר צפלין – כשספינת האוויר הענקית הביאה דואר לארץ ישראל
בסוף מרץ 1929, התרחש אירוע יוצא דופן בשמי ארץ ישראל. ספינת האוויר הענקית "גרף צפלין" ערכה את ביקורה הראשון בארץ, במסגרת מסע הדגמה במזרח הים התיכון. אירוע זה סימן פרק מרתק בהיסטוריה של התעופה והדואר בארץ ישראל.
הצפלין – פלא טכנולוגי של תחילת המאה ה-20
הצפלין, שנקרא על שם ממציאו הגרמני פרדיננד פון צפלין, היה למעשה מעין מכלית גז מעופפת ענקית. עשוי משלד אלומיניום ארוך ומכוסה בד, הצפלין הכיל שקי גז מימן שהעניקו לו את כוח העילוי. פרדיננד החזיק בתואר אצולה גרמני, 'גרף', ומכאן הכינוי שקיבל כלי הטיס – ה"גרף צפלין". הגרף צפלין היה מהגדולים והמפוארים מסוגו, באורך של 236 מטרים, גובה של 35 מטרים ורוחב מקסימלי של 33 מטרים.
במכתב הזה תוכלו לראות את הבולים ההולנדיים המיוחדים שהופקו לכבוד ה"גרף צפלין". על אחד הבולים ניתן לראות גם את דמותו של הגרף צפלין, האיש, בנוסף לגרף צפלין, ספינת האוויר. ניתן לראות גם שימוש בחותמת דואר מיוחדת שמסמנת לנו שהמכתב אכן נשלח בדואר צפלין.
המסע ההיסטורי לארץ ישראל
ב-26 במרץ 1929, לאחר עיכוב בשל מזג האוויר, הופיע ה"גרף צפלין" בשמי חיפה בשעות אחר הצהריים המאוחרות. על סיפונו היו 25 נוסעים, והוא נשא מטען של דואר מיוחד. הצפלין הטיל חבילות דואר בחיפה, ומשם המשיך לתל אביב, שם חג מעל העיר.
הנקודה הבאה במסלול הייתה שדה התעופה ברמלה, שם בוצעה הטלת דואר נוספת. משם המשיך הצפלין לירושלים, אליה הגיע אחרי השעה 7 בערב, כשכבר היה חשוך. למרות שאין תצלומים ידועים מהאירוע בירושלים, העדויות מספרות שקרן אור מפנס זרקור האירה את ספינת האוויר מגג הקונסוליה הגרמנית. הצפלין חג מעל ירושלים ובית לחם הסמוכה במשך כשעה בגובה נמוך, כשאורותיו ורעש מנועיו מושכים המוני אנשים לרחובות.
הגלויה הזאת נשלחה מ Friedrichshafen שבדרום גרמניה לארץ ישראל – פלשטינה. על הגלויה מודבק בול של דואר אוויר – Luftpost – והוא מוחתם בחותמת דואר מיוחדת של הגרף צפלין. אגב, בגב הגלויה ניתן לראות לאן היא בדיוק הגיעה – היא נזרקה בתוך שק דואר לרמלה: 
אגב, ה 26.3.29, התאריך בו נזרקו המכתבים מהצפלין, היה תאריך מיוחד כאן בארץ ישראל – י"ד באדר תרפ"ט – פורים :-).
הדואר האווירי והשפעתו
הדואר שנישא על הצפלין הפך במהרה לפריט אספנות מבוקש, אם כי חשוב לציין שלרוב הפריטים לא הייתה חשיבות מעשית מיוחדת. למעשה, רבים מהם נשלחו אך ורק למטרות בולאיות. הגלויות והמעטפות שנשאו חותמות מיוחדות מהטיסה זכו לערך רב בקרב אספנים. על פי החותמת על גבי המעטפה או הגלויה, ניתן להבין היכן נחת הדואר – בחיפה או ברמלה. לדוגמה, במעטפה שלפנינו ניתן לראות חותמת דואר של רמלה, המעידה כי זו נקודת הנחיתה של פריט דואר זה.
הרושם העז והסיקור התקשורתי
ביקור הצפלין עורר התרגשות עצומה בקרב תושבי הארץ. העיתון "Palestine Bulletin" סיקר את האירוע בהרחבה, מה שמעיד על החשיבות הרבה שיוחסה לו. עבור רבים, היה זה המפגש הראשון עם טכנולוגיה כה מתקדמת, והצפלין הפך לסמל של קדמה ומודרניות.
סוף עידן הצפלינים והשפעה ארוכת טווח
למרות ההצלחה הראשונית, עידן הצפלינים הגיע לסופו הטרגי בשנת 1937. באותה שנה, הצפלין "הינדנבורג" התרסק ועלה באש בניו ג'רזי, ארה"ב, אסון שגבה 36 קורבנות. אירוע זה, יחד עם התפתחותם המהירה של מטוסי נוסעים בטוחים ויעילים יותר, סימן את סופו של עידן הצפלינים המסחריים.
עם זאת, השפעתו של הצפלין על עולם התעופה והתקשורת נמשכה הרבה מעבר לתקופת פעילותו. הוא היה חלוץ בתחום הטיסות הבינלאומיות ארוכות הטווח והדואר האווירי, ופתח את הדרך להתפתחויות עתידיות בתחומים אלה.
כיום, למרות שהצפלינים הענקיים יצאו משימוש מסחרי, הרעיון של כלי טיס קלים מהאוויר ממשיך להתפתח בצורות חדשות. בישראל, למשל, משתמשים בבלוני תצפית מודרניים למטרות ביטחוניות, המזכירים במידת מה את הצפלינים של פעם. בנוסף, ישנן חברות ברחבי העולם המפתחות דגמים חדשים של ספינות אוויר לשימושים שונים, כגון תיירות אקולוגית ומשימות מחקר.
ביקורו ההיסטורי של ה"גרף צפלין" בארץ ישראל ב-1929 נותר עדות מרתקת לתקופה שבה ספינות אוויר ענקיות שייטו בשמים והלהיבו את דמיונם של מיליונים ברחבי העולם. הוא מסמל את הקשר המתמשך בין חדשנות טכנולוגית, תקשורת ותעופה, ומזכיר לנו כיצד התפתחויות טכנולוגיות יכולות לשנות את פני החברה והתקשורת העולמית.
ולסיום – עוד דואר צפלין. נסו לזהות מהיכן נשלח? מה היה המען של המכתב? ושאלה אחרונה לסיום – האם המכתב הגיע ליעדו?
אגב, אם כבר הגעתם עד לכאן – בטח תרצו לקרוא על ראשית הדואר האווירי, קודם המצאת המטוס הראשון…