בעוד העולם עוקב בדאגה אחר האיומים האיראניים על ישראל, הריאל האיראני משקף סיפור מורכב של כלכלה במשבר ומדיניות בעייתית.
האינפלציה הדוהרת והסנקציות הבינלאומיות הובילו לפיחות חד בערך הריאל האיראני. שטרות של מיליוני ריאלים, שנשמעים כסכומי עתק, שווים למעשה פחות מכמה דולרים בודדים. לדוגמה, אחד השטרות הנפוצים באיראן, שטר של 50,000 ריאל – שווה כיום קצת פחות מעשרה סנט אמריקאיים בשוק החופשי. אגב, בגלל השימוש במספרי ענק בחיי היומיום האיראניים, משתמשים באיראן פעמים רבות ב"מטבע" תומאן. למעשה, השטרות נקובים בריאל כאשר כל 10 ריאל נחשבים ברחוב לתומאן אחד. תיירים שלא מכירים את השיח והניואנסים – עלולים לסגור עסקה בתומאן כאשר הם בטוחים שהכוונה היא לריאל ולשלם פי 10 ממה שהתכוננו לשלם… זוהי עדות אילמת לכישלון הכלכלי של המשטר האיראני, המעדיף להשקיע במערכות נשק מתקדמות על פני רווחת אזרחיו.
בתמונה תוכלו לראות שטר של 100,000 ריאל. אדם שמחזיק בשטר כזה, לא נחשב לאדם אמיד. למעשה, סביר להניח שאפילו כוס קפה בבית הקפה המקומי הוא לא יוכל לרכוש בסכום הזה… אגב, מעניין לציין ששטרות איראניים בנויים כבר שנים רבות משני צדדים: צד בפרסית וצד באנגלית.
ניתן להבחין בסימני ביטחון שונים בגב השטר – סימן מים (בצד שמאל), פס מתכתי ועוד. הסכום על גבי גב השטר נקוב במספרים בערבית בלבד.
בעוד שמיליארדי דולרים מופנים באיראן לפיתוח טילים בליסטיים, מל"טים תוקפניים ותוכנית הגרעין, האזרח האיראני הממוצע מתמודד עם מציאות כלכלית קשה. ההשקעה העצומה בנשק באה על חשבון תשתיות אזרחיות, מערכות בריאות וחינוך, ופיתוח כלכלי.
(בתמונות: שטר איראני של 100 ריאל, בזמנים יפים יותר של איראן. כיום 100 ריאל הוא סכום זניח – שווה ערך לפחות מאגורה…)
אחד הביטויים המובהקים למשבר הכלכלי הוא קיומו של "שוק שחור" למטבע זר. בעוד שהבנק המרכזי של איראן קובע שער חליפין רשמי, בפועל קיים שוק מקביל, לא חוקי, שבו נקבע שער חליפין שונה לחלוטין. באפריל 2024, השער הרשמי עמד על 280,500 ריאל לדולר, בעוד שבשוק השחור המחיר היה 570,000 ריאל לדולר – יותר מכפול.
משמעות הדבר עבור האזרח האיראני היא דרמטית. נניח שאיראני רוצה לקנות תרופה מיובאת ששווה 100 דולר. באופן רשמי, הוא אמור לשלם 28,050,000 ריאל. אולם בפועל, בגלל המחסור במטבע זר הנובע בחלקו מהסנקציות על תעשיית הנשק, הוא עלול להידרש לשלם 57,000,000 ריאל בשוק השחור – סכום כפול!
על רקע זה, הממשלה האיראנית מתכננת רפורמה – החלפת הריאל בתומאן, תוך מחיקת ארבעה אפסים מהערך הנקוב. זהו ניסיון לפשט את המערכת הפיננסית ולהתמודד עם האינפלציה. אולם, ללא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והפניית משאבים מתעשיית הנשק לכלכלה האזרחית, השפעת הרפורמה עלולה להיות מוגבלת.
בשטרות החדשים של איראן ניתן לראות את ההתחלה של הרפורמה. הבנק המרכזי של איראן עדיין לא מזכיר את התומאן על גבי השטר אולם רומז בצורה מתוחכמת שהוא מתכוון למחוק 4 אפסים מהמטבע ומתחיל להרגיל את האנשים להשתמש בעריכים החדשים.
זה עשוי טיפה לבלבל את מי שלא מכיר את הריאל – על גבי השטר כתוב במילים "חמישים אלף ריאל". הכיתוב המספרי מעט מבלבל: בפינה השמאלית תחתונה ניתן לראות את המספר 5. בפינה הימנית העליונה ניתן לראות את המספר 50,000 כאשר האפסים מוצנעים ורק הספרה 5 בולטת. זוהי עדות, כנראה, לתחילת הרפורמה בה יחליף הבנק המרכזי של איראן את המטבע לתומאן ויוציא משימוש את הריאל. גם בגב השטר ניתן לראות מגמה דומה בכיתוב הערבי:
הכלכלה האיראנית היא טרגדיה שנראה שרק הולכת להחמיר בתקופה הקרובה. בזמן שהמשטר האיראני ממשיך לאיים על מדינות העולם ולהשקיע בנשק, האזרחים האיראנים משלמים את המחיר היומיומי. הם מתמודדים עם אובדן ערך של חסכונותיהם, מחירים מאמירים, ומציאות כלכלית בלתי יציבה. פגיעה משמעותית במטבע – עלולה לפרק את המדינה לחלוטין.
הריאל האיראני הוא יותר מסתם מטבע – הוא משקף את הפער העמוק בין שאיפות הכוח הצבאיות של המשטר לבין הצרכים הבסיסיים של אזרחיו. כל שטר מספר סיפור של הזדמנויות שהוחמצו ומשאבים שהופנו לחימוש במקום לשיפור איכות החיים של האזרחים.