בשנת 1980, הנפיקה בנגלדש סדרת בולים מיוחדת שעוררה מחלוקת. הבולים, שנשאו את הכיתוב "אנו מצדיעים ללוחמי החופש האמיצים של פלסטין" באנגלית ובערבית, הציגו דמות חמושה על רקע כיפת הסלע בירושלים.
זמן קצר לאחר הנפקתם, הבולים נגנזו באופן פתאומי. החלטה זו עוררה גל של ספקולציות, כאשר רבים שיערו כי הגניזה נבעה מלחץ ישראלי או בינלאומי. אולם, האמת מאחורי הגניזה מפתיעה ומורכבת יותר.
הסיבה האמיתית לגניזת הבולים הייתה טעות קלה בתרגום, שחשפה רגישויות עמוקות בהקשר הפוליטי והדתי של ההתקוממות הפלסטינית. בגרסה הערבית של הבול, נעשה שימוש במילה "مقاتلين" (מוקאתילין) במקום "مجاهدين" (מוג'אהדין). ההבדל בין שתי המילים הללו הוא מהותי ורב-משמעות:
"מוקאתילין" (مقاتلين):
משמעות המילה מוקאתילין – לוחמים או חיילים. הקונוטציה של המילה מתייחסת לאנשים שנלחמים מסיבות שונות, לאו דווקא דתיות או אידיאולוגיות.
"מוג'אהדין" (مجاهدين):
משמעות המילה מוג'אהדין – לוחמי קודש, לוחמי מלחמת ג'יהאד, כלומר, לוחמים למען מטרה אידיאולוגית-דתית.
בהקשר של המאבק הפלסטיני, השימוש ב"מוקאתילין" נתפס כפגיעה חמורה ברגשות הלוחמים ותומכיהם. זה דומה להתייחסות לאדם שסיכן את חייו כדי להציל אחרים כמו אל אדם שסיכן את חייו למטרת הנאה בפעילות אקסטרים, או לתיאור מרד לאומי כהתקוממות של שכירי חרב שדורשים שיפור תנאים. למעשה, הטעות הזו מחקה את הממד הדתי-אידיאולוגי מהמאבק הפלסטיני.
כשהתגלתה הטעות, הרשויות בבנגלדש הבינו את רגישות העניין. ההנפקה הרשמית בוטלה והבולים הושמדו כדי למנוע פגיעה ביחסים עם העולם הערבי והמוסלמי. עם זאת, מספר בולים כבר הספיקו להגיע לידי אספנים, מה שהפך אותם לפריטים נדירים ומבוקשים.
בשנים האחרונות, יותר ויותר בולים מסדרה זו מופיעים בשוק האספנות, מה שמעלה חשש לזיופים המונפקים כדי לנצל את הביקוש הגבוה בקרב אספנים.
יחסי בנגלדש-ישראל והזירה הבינלאומית
בנגלדש, המדינה השמינית בגודל אוכלוסייתה בעולם, השיגה עצמאות ב-1971. ישראל היתה הראשונה להכיר במדינה הצעירה, אף שבנגלדש החזירה כתף קרה – היא אחת מ 28 המדינות החברות באו"ם שלא מכירות במדינת ישראל. בנגלדש מצהירה בעקביות על זכותם של הפלסטינים להקים מדינה בשטחי ישראל.
הסיפור הזה מדגים כיצד אפילו פרטים קטנים בתחום התרבותי, כמו הנפקת בולים, יכולים להשפיע על תדמיתה של המדינה ועל יחסיה הדיפלומטיים.