המשוריינים לירושלים הם לא סתם כלי רכב משוריינים. הם סמל לתעוזה, נחישות ותקווה בתקופה קשה ומכרעת בתולדות מדינת ישראל.
במהלך מלחמת העצמאות, ירושלים הנצורה סבלה ממחסור קשה במזון, תרופות ותחמושת. הדרך היחידה להעביר אספקה אל העיר עברה דרך כבישים תלולים ומסוכנים, שהיו בשליטת כוחות ערבים עוינים.
כאן נכנסו לתמונה השיירות – טורים של משוריינים מאולתרים, שאוישו על ידי נהגים ולוחמים אמיצים ומסורים. תחת אש כבדה, שוב ושוב, פילסו דרכם אל תוך העיר הנצורה, תוך שהם נושאים איתם אספקה קריטית לירושלים.
המסע אל ירושלים לא היה קל. רבים מהלוחמים נפלו בקרבות קשים, והמשוריינים עצמם ספגו פגיעות רבות. אך למרות הקשיים, המשימות המשיכו לצאת לדרך, פעם אחר פעם.
השיירות לירושלים היו ציון דרך היסטורי. הן תרמו תרומה מכרעת להישרדותה של העיר, וסייעו להבטיח את ניצחונה של מדינת ישראל במלחמת העצמאות.
בבול שעוצב על ידי אווה כהן סבן והונפק ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשס"ג, ניתן לראות את אחד מהמשוריינים הישנים משולב עם דגל ישראל. הערך הנקוב על הבול הוא 1.20 ש"ח ובכותרת מופיע – "המשוריינים בדרך לירושלים".
חייב לציין שבאופן אישי הבול נגע בי בצורה הרבה יותר משמעותית מאשר בולי זיכרון משנים קודמות שנשאו ציורים של פרחים שונים. כאן הבול מחבר אותנו לזיכרון עמוק ומשמעותי בצורה גלויה וישירה ולמעשה עושה את מה שבול זיכרון אמור לעשות – גורם לנו לזכור. קשה לי להאמין שיש ישראלי שלא מתחיל לזמזם באופן כמעט בלתי נשלט את שיר הזיכרון לשיירות, כאשר הוא רואה את בול הזיכרון.
בָּאבּ אֶל וָואד,
לָנֶצַח זְכֹר נָא אֶת שְׁמוֹתֵינוּ.
שַׁיָּרוֹת פָּרְצוּ בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר.
בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ מוּטָלִים מֵתֵינוּ.
שֶׁלֶד הַבַּרְזֶל שׁוֹתֵק – כְּמוֹ רֵעִי.
כיום, שרידי המשוריינים מוצגים לאורך כביש 1, סמוך לשער הגיא. הם משמשים כתזכורת נגישה ויומיומית לאחד הפרקים ההרואיים ביותר בתולדות המדינה. סמוך לימי הזיכרון והעצמאות, הם נעטפים בדגלי ישראל שמשווים להם הוד מיוחד.
ביקור באתר המשוריינים הוא חוויה מרגשת לכל המשפחה. ניתן לטייל בין השרידים, ללמוד על סיפורי הגבורה של הלוחמים, ואף לצפות במצגת אור-קולית מרתקת. המוזיאון הוא אינטראקטיבי במיוחד, משולב בחידות, סרטונים ופעילויות, מושקע ומעוצב. הוא ממחיש לא רק את אומץ הלב והחשיבות של הפעלת השיירות בדרך לירושלים אלא גם את הטבעיות בה ראו האנשים את המשימה. נפעמתי לראות במוזיאון ראיונות עם שותפים במשימה שטוענים שהם עשו את הדבר המובן מאליו…
המוזיאון נמצא מטרים ספורים מכביש מספר 1 אולם הכניסה אליו דרך כביש 38. הוא פנינה של צמחיה וטבע בלב הכבישים שוקקי החיים – רבבות אנשים שנוסעים במהירות ולא תמיד חושבים בזכות מי הדרך לירושלים פתוחה ובטוחה…
המשוריינים בדרך לירושלים הם לא סתם פיסת היסטוריה. הם סמל לתקווה, אומץ לב וערבות הדדית. הם מהווים השראה עבור כולנו, ומזכירים לנו את המחיר ששולם עבור הקמת המדינה ועבור שמירתה.
אם כבר הגעתם עד כאן – אולי תרצו לקרוא גם על המכונית המשורינת של ראשון לציון…