ב-15 באוקטובר 1959, נכנס למחזור שטר כסף שסיפר שני סיפורים בו-זמנית. בצד אחד — מדען ישראלי במעבדה מודרנית, מרים מבחנה ובוחן את תוכנה. בצד השני — כדי חרס עתיקים וקטע ממגילה בת אלפיים שנה. שטר 10 הלירות הישראליות משנת 1958 הוא מסמך גרפי נדיר שמחבר בין החזון המדעי של המדינה הצעירה לבין שורשיה העמוקים ביותר.
הדמות שבחזית השטר אינה אדם מסוים. בניגוד לשטרות רבים בעולם המציגים מנהיגים או אישים היסטוריים, בחרה הוועדה לתכנון השטרות והמטבעות בסדרה הזו — שזכתה לכינוי "סדרת אורחות החיים" — להציג טיפוסים ישראליים אנונימיים. חיילת נח"ל, דייג, פועל תעשייה, חלוצים — ובשטר העשר לירות, מדען. האיש במעבדה מייצג את החלום של מדינה קטנה להפוך למעצמה מדעית. הציור התבסס על תמונות של מדען או מדענים אבל כנראה שלא מדובר במישהו ספציפי אלא בהרכבה מקורית על בסיס רפרנסים שהיו למעצבים.
העיצוב: מודרניזם או ריאליזם?
האחים גבריאל ומקסים שמיר, שעלו לארץ מלטביה ב-1934, זכו במכרז לעיצוב השטרות ב-1958. היו אלה אותם מעצבים שתשע שנים קודם לכן זכו בתחרות לעיצוב סמל מדינת ישראל. השטרות עוצבו בסגנון מודרני, אך חברת הדפוס ההולנדית שהפיקה אותם דרשה סגנון ריאליסטי יותר — כהגנה מפני זיוף. את צד הגב עיצב יעקב צים.
השטר נושא את חתימותיהם של דוד הורוביץ, נגיד בנק ישראל הראשון, וי"א נבנצל, יושב ראש המועצה המייעצת. מידותיו 150 על 82 מילימטר, והצבע השליט בו הוא סגול. סימן המים מציג את פני המדען — אותה דמות אנונימית שבחזית.
מגילת ישעיהו: הגשר בן אלפיים השנה
צד הגב של השטר מספר סיפור אחר לגמרי. מוצגים בו כדי חרס עתיקים וקטע ממגילת ישעיהו השלמה — אחת משבע המגילות הראשונות שהתגלו בשנת 1947 במערות קומראן ליד ים המלח. המגילה, באורך 734 סנטימטר, היא הארוכה והשמורה ביותר מכל מגילות התנ"ך שנתגלו. היא מתוארכת לסביבות 125 לפני הספירה — עתיקה באלף שנים מכתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהיו ידועים לפני גילוי המגילות.
המגילות עצמן התגלו בנסיבות כמעט מיתיות. רועי צאן בדואים משבט הת'עמרה מצאו אותן במערה, חבויות בתוך כדי חרס — אותם כדים שמופיעים על השטר. שלוש מגילות נרכשו מיד על ידי הארכאולוג פרופ' אליעזר ליפא סוקניק עבור האוניברסיטה העברית. ארבע נוספות עברו דרך ארוכה: נמכרו לבישוף סורי, הוברחו לארצות הברית, ורק ב-1954 נרכשו על ידי בנו של סוקניק, יגאל ידין, עבור מדינת ישראל.
היכל הספר: בית לאוצר
המגילות מוצגות כיום בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל — מבנה ייחודי שתוכנן על ידי האדריכלים ארמנד ברטוס ופרדריק קיסלר ונחנך ב-1965. הכיפה הלבנה של המבנה מסמלת את מכסי הכדים שבהם נמצאו המגילות, ואילו קיר הבזלת השחור לצדה מייצג את המתח בין "בני אור" ל"בני חושך" — מושגים מרכזיים בכתבי הכת שהעתיקה את המגילות.
שטר עשר הלירות הפסיק להיות הילך חוקי ב-31 במרץ 1984, כחלק מהמעבר לשקל. במהלך שנות קיומו הונפק בכמה גרסאות: צבע המספור השתנה משחור לאדום, כחול וחום, ומ-1966 הוזז חוט הביטחון למרכז השטר והוחלף בשמאלו בקוד מורס המאיית "ציון ירושלים".
כיום, שטר במצב טוב נמכר בעשרות עד מאות שקלים, תלוי בגרסה ובמצב השימור. אבל ערכו האמיתי הוא אחר: הוא מזכיר תקופה שבה מדינה צעירה בחרה להציג על כספה לא את מנהיגיה, אלא את חלומותיה — ומצאה דרך לקשור בין מדען אנונימי במעבדה לבין סופר אלמוני שהעתיק את מגילת ישעיהו על קלף לפני יותר מאלפיים שנה.