בשנת 1867 הגיע לפריז מכתב יוצא דופן. קבוצת צעירים מירושלים פנתה אל ארגון "כל ישראל חברים" בבקשה שלא נשמעה כמוה קודם לכן. הם לא ביקשו צדקה, לא תרומות ולא לחם חסד. הם כתבו: "הבו לנו אדמה, תנו בידינו כלים, תשלחו אלינו אנשים שילמדונו את עבודת האדמה". המכתב הזה הגיע לשולחנו של קרל נטר, מזכיר הארגון, ושינה את מהלך ההיסטוריה.
קרל (יעקב) נטר נולד ב-14 בספטמבר 1826 בשטרסבורג שבאלזאס, למשפחה של רבנים משכילים. הוא עסק במסחר בלונדון, מוסקבה ופריז, והפך לאיש אמיד. אבל הכסף לא מילא את רוחו. ב-1860, בעקבות פרשת מורטרה – חטיפת ילד יהודי על ידי הכנסייה – ועלילת הדם בדמשק, הקים נטר יחד עם חמישה מייסדים נוספים את ארגון "כל ישראל חברים", ארגון שנועד להגן על יהודים הסובלים בגלל יהדותם.
המסע שעיצב חזון
ביולי 1868 יצא נטר לראשונה לארץ ישראל. הוא שהה בארץ כחודשיים, ביקר בירושלים, יפו, חברון, צפת וטבריה, שוחח עם יהודי היישוב הישן והאזין למצוקותיהם. כשחזר לפריז, הגיש דו"ח חד-משמעי: הדרך להצלת היהודים בארץ ישראל עוברת דרך עבודת האדמה. הוא המליץ להקים בית ספר חקלאי שיכשיר צעירים לחיי התיישבות.
הארגון אישר את התוכנית, ונטר יצא למשימה דיפלומטית מורכבת. הוא נסע לקונסטנטינופול, פגש את הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית, וקיבל אישור לחכור 2,600 דונם אדמה ליד יפו תמורת 1,800 פרנק לשנה. ב-15 בפברואר 1870 נפתחו שערי בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל – מקווה ישראל. השם נלקח מספר ירמיהו: "מקווה ישראל ה', מושיעו בעת צרה".
בתחילה, נטר ותלמידיו הראשונים התגוררו במערה שנחצבה בסלע הכורכר, עד שהוקמו מבני המגורים הקבועים. נטר מונה למנהל הראשון של בית הספר, והתמסר לפיתוחו למרות קשיים רבים – התנגדות מנהיגי היישוב הישן שראו בלימוד תורה סתירה לעבודת כפיים, חיכוכים עם תושבים מקומיים, ומחסור בתקציבים. נטר תרם מכספו האישי וגייס תרומות מפילנתרופים נוספים כמו הברון מוריס דה הירש והברון אדמונד דה רוטשילד.
מפגש היסטורי בשער
ב-28 באוקטובר 1898, שש עשרה שנים לאחר מותו של נטר, התרחש בשער מקווה ישראל אירוע שהפך לאייקוני. קיסר גרמניה וילהלם השני, שביקר בארץ ישראל, עצר בשערי בית הספר בדרכו לירושלים. שם המתין לו בנימין זאב הרצל, מייסד התנועה הציונית המודרנית. הרצל קיווה לגייס את תמיכת הקיסר בהקמת מדינה יהודית, אך הקיסר, שנרתע מלהרגיז את בעלי בריתו העות'מאנים, הסתפק בהערה: "הארץ צריכה מים, הרבה מים". המפגש לא הניב תוצאות מעשיות, אבל התפרסם בעולם כהכרה בינלאומית בתנועה הציונית.
נטר עצמו לא זכה לראות את הפירות המלאים של מפעלו. ב-2 באוקטובר 1882 נפטר ביפו, חודש בלבד לאחר שהגיע לביקור נוסף במקווה ישראל. הוא נקבר באדמת בית הספר שייסד. אבל הזרעים שזרע צמחו לעץ ענק. בוגרי מקווה ישראל יצאו להקים קיבוצים ומושבים ברחבי הארץ – בית אלפא, רמת יוחנן, עין חרוד ועוד. ב-1939 הקימו בוגרי בית הספר את כפר נטר בשרון, על שמו.
100 שנים למקווה ישראל
ב-1970, לציון מאה שנים להקמת מקווה ישראל, הנפיק דואר ישראל בול מיוחד ועליו דיוקנו של נטר. הבול, בערך נקוב של 40 אגורות, כולל שובל עם הכיתוב "100 שנים למקווה ישראל". עבור אספני בולים ישראלים, הבול הזה מייצג איש שהפך מכתב נואש של צעירים ירושלמים לגרעין של מדינה.
דוד בן-גוריון אמר פעם: "אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל. הכול התחיל מאז מקווה ישראל, ואנו רק באנו להשלים את המעשה". קרל נטר, הסוחר מאלזאס שהתמסר לחזון של עבודת אדמה בארץ ישראל, הפך לאבי החינוך החקלאי בארץ – ובול קטן בן 40 אגורות מנציח את זכרו.