כשהבנק המרכזי המצרי הנפיק ב-1961 שטר של 10 לירות מצריות, הוא בחר להציב עליו דמות של מלך שמת בגיל 19. מה שנראה כבחירה מוזרה התברר כצעד מחושב היטב, שמשקף את אחד הסיפורים המרתקים בהיסטוריה המודרנית של מצרים.
מפרעה שולי לאייקון עולמי
הדמות שמעטרת את השטר היא מסכת המוות המפורסמת של תות ענח' אמון – פרעה שעד 1922 היה שם שולי יחסית בפנתיאון המצרי העתיק. למעשה, היו מלכים משמעותיים ממנו בהרבה כמו רעמסס השני או המלכה חתשפסות. אבל סדרת אירועים מרתקת הפכה אותו לסמל הזכור ביותר של מצרים העתיקה.
הכל התחיל ב-4 בנובמבר 1922, כשהארכיאולוג הבריטי הווארד קרטר גילה גרם מדרגות חצוב בסלע בעמק המלכים. כשקרטר הציץ לראשונה דרך פתח קטן אל תוך הקבר, ולשאלת הלורד קרנארבון, מממן החפירה, "מה אתה רואה?", הוא ענה את המילים המפורסמות: "אני רואה דברים נפלאים".
אוצרות, קללה ומיתוס
מה שהתגלה בקבר היה מדהים: למעלה מ-5,000 חפצים, כולל מסכת המוות המפורסמת העשויה זהב טהור במשקל 11 קילוגרם ומשובצת באבני חן יקרות. זה היה הקבר המלכותי השלם היחיד שהתגלה במצרים העתיקה, וההד התקשורתי היה עצום.
אבל האירוע שהפך את הגילוי לסנסציה עולמית היה דווקא מותו המסתורי של לורד קרנארבון, כחמישה חודשים אחרי פתיחת הקבר. השמועות על "קללת הפרעונים" התפשטו במהירות. העיתונות הצהובה דיווחה בהרחבה על מקרי מוות נוספים של אנשים שהיו קשורים לגילוי, למרות שרוב המעורבים בחפירה חיו חיים ארוכים – קרטר עצמו מת ב-1939, בגיל 64.
ההסברים המדעיים שהוצעו ל"קללה" היו מגוונים: מפטריות רעילות שהתפתחו בקבר ועד לגזים רעילים שנוצרו מתהליך החניטה. אבל הציבור העדיף את הגרסה המסתורית, שתרמה לפופולריות חסרת התקדים של הגילוי.
סודות ותעלומות: מה באמת קרה לתות ענח' אמון?
המחקרים האחרונים על חייו של תות ענח' אמון חושפים סיפור מרתק. הוא עלה לשלטון כילד בן תשע, בתקופה של מהפכה דתית במצרים. אביו, אחנתון, ניסה לכפות על מצרים מעבר לדת מונותיאיסטית של פולחן השמש, אתון. תות ענח' אמון, שנקרא במקור תות ענח' אתון, נאלץ להחזיר את הדת המסורתית ולשנות את שמו.
בדיקות DNA שנערכו על המומיה שלו חשפו עובדה מטרידה: הוריו היו אח ואחות. ייתכן שזו הסיבה למצבו הבריאותי הירוד – הוא סבל מעקמת, פלטפוס, ומחלות ניווניות נוספות. מותו בגיל 19 נבע משילוב של זיהום ברגל ומחלת המלריה, מחלה שהאנושות מתמודדת איתה עד היום.
המסכה שלא הייתה שלו?
אחת התגליות המפתיעות ביותר נוגעת למסכת המוות המפורסמת שמופיעה על השטר. פרופסור ג'ואן פלטשר טוען שהיא כלל לא יועדה במקור לתות ענח' אמון. סימנים מחוקים בתוך המסכה מרמזים שהיא יועדה במקור למלכה נפרטיטי. במסכה יש חורים לעגילים, למרות שתות ענח' אמון לא נהג לענוד עגילים מעבר לילדותו.
למעשה, רבים מהחפצים בקבר נושאים עדויות לכך שיועדו במקור לאחרים. הקבר עצמו היה קטן מדי למלך, וייתכן שהיה מיועד במקור למישהו אחר. ההשערה היא שמותו הפתאומי אילץ את הממלכה לאלתר פתרון מהיר.
מדוע דווקא על השטר?
בחירת הבנק המרכזי המצרי להציב את תות ענח' אמון על השטר ב-1961 משקפת רגע מכונן בהיסטוריה המצרית המודרנית. מצרים, תחת שלטונו של גמאל עבד אל-נאצר, חיפשה סמלים של גאווה לאומית וזהות מצרית עצמאית. תות ענח' אמון היה מושלם למשימה: צעיר, טהור, לא מזוהם מקולוניאליזם, וחשוב מכל – סמל עולמי לתור הזהב של התרבות המצרית.
תעלומות נמשכות וחידות חדשות
הסיפור של תות ענח' אמון ממשיך להפתיע גם כיום. ב-2015 הסעירו את עולם הארכיאולוגיה ממצאים שרמזו על קיומם של חדרים נסתרים בקבר. למרות בדיקות מקיפות וטכנולוגיות מתקדמות, שאלת קיומם של חללים נוספים בקבר נותרה עלומה. האם יש עוד סודות הממתינים להתגלות מאחורי הקירות העתיקים? האם אוצרות נוספים קבורים במעמקי הקבר? והאם ייתכן שדמויות היסטוריות נוספות, אולי אפילו המלכה נפרטיטי המסתורית, מצאו את מנוחתן בחדרים נסתרים?
השטר של 10 הלירות המצריות, עם דיוקנו של המלך הצעיר, הוא יותר מסתם אמצעי תשלום. הוא מספר סיפור על ילד-מלך חולה שהפך לסמל עולמי, על קבר שהצית את דמיון העולם, ועל איך מדינה מודרנית רותמת את עברה העתיק לבניית זהותה העכשווית. כמעט מאה שנים אחרי גילוי קברו, תות ענח' אמון ממשיך לרתק את העולם, והתעלומות סביבו רק הולכות ומתרבות.
אולי תרצה לקרוא גם על: