בראשון בינואר 2026 נכנסה למחזור בסוריה סדרת שטרות שאי אפשר היה לדמיין שנתיים קודם לכן. על אף אחד מהם אין דיוקן של שליט. אחרי עשורים שבהם הביטו מן השטרות פניהם של חאפז אל-אסד ובשאר אל-אסד, הסדרה החדשה הציגה במקומם ורד, עץ תות, ענף זית, שיבולת חיטה, פרפר וסוס. זו הסדרה הראשונה בתולדות סוריה העצמאית שלא נושאת פני מנהיג, ובכך היא הופכת חפץ יומיומי לחלוטין, שטר כסף, לעדות חזותית למהפך פוליטי.
הסדרה נחשפה לציבור ב-29 בדצמבר 2025, כשנה אחרי נפילת משטר בשאר אל-אסד בדצמבר 2024, ונכנסה למחזור ביום הראשון של 2026. ההפצה לציבור הרחב החלה ב-3 בינואר. מדובר בהרבה יותר מהחלפת ציורים: זהו מהלך כלכלי וסמלי כאחד, שמנסה לשרטט מחדש את הזהות הויזואלית של המדינה. עבור אזרח סורי שהורגל לשאת בארנקו את פני המנהיג, המעבר לתמונות של פרחים ובעלי חיים הוא שינוי יומיומי וגלוי, כזה שמרגישים בכל קנייה.
מי הנפיק, ולמה עכשיו
את הסדרה הנפיק הבנק המרכזי של סוריה, בצו של הנשיא הזמני אחמד א-שרע. לצד החשיפה הוכרזה גם רה-דנומינציה: הורדת שני אפסים מהמטבע, כך ש-100 לירות ישנות שוות מעתה לירה חדשה אחת. צעד כזה נועד לפשט מחירים ולשקם אמון אחרי שנים של אינפלציה ושחיקה, והוא מסמן קו פרשת מים בין התקופה הישנה לחדשה. ההסבר הרשמי שניתן למהלך היה ביטוי לזהות לאומית חדשה והתרחקות מהאדרת יחידים, כלומר החלפת פולחן האישיות בטבע, בחקלאות ובבעלי חיים.
פרט מפתיע נוגע למי שעיצב את השטרות. האחראי הוא רוברט קלינה, מעצב שטרות אוסטרי, אותו אדם שעיצב את שטרי האירו. כך נושאת הלירה הסורית החדשה את חתימתו של אחד ממעצבי המטבע המוכרים באירופה. עניין נוסף שראוי לציון הוא בית הדפוס. במאי 2025 הוכרז שהשטרות יודפסו בגרמניה ובאיחוד האמירויות, אך בסופו של דבר ההדפסה נשארה בידי חברת גוזנאק הרוסית, אותו בית דפוס שהדפיס את שטרות עידן אסד. סוריה ניתקה את דיוקן השליט אך נותרה תלויה באותו מדפיס רוסי כמו קודם.
החוט שמחבר את כל הסדרה
מי שיהפוך כל אחד מששת השטרות יגלה את אותה תמונה בדיוק. בגב כולם מופיע מבנה אחד: מטה הבנק המרכזי של סוריה בדמשק, ולפניו פסל הגלובוס והמזרקה של הכיכר המוכרת מול הבניין. השלט נושא את הכיתוב Central Bank of Syria בערבית ובאנגלית, לצד עיטור כוכבים ורוזטה הולוגרפית. החזרה על אותו מבנה בכל הסדרה אינה מקרית. במקום פולחן אישיות, הסדרה מציבה מוסד. הבנק המרכזי, ולא אדם, הוא העוגן הקבוע.
ההיגיון הזה ממשיך גם בחזית. כל שטר מציג גידול חקלאי סורי לצד בעל חיים מקומי. במקום פנים של מנהיג, הקורא פוגש את הנוף, את החקלאות ואת בעלי החיים שמרכיבים את הזהות הסורית. זו הצהרה ויזואלית: המדינה מבקשת להגדיר את עצמה דרך אדמתה ולא דרך שליטיה. שישה הגידולים שנבחרו, מן הוורד הדמשקאי ועד החיטה, מציירים יחד מפה חקלאית של סוריה, שמשתרעת מפרדסי החוף ועד אגן הפרת. שישה בעלי החיים, מן הפרפר ועד הסוס הערבי, מוסיפים לה את היצורים שחיים בה. בסקירה שלהלן נעבור על כל שטר בנפרד, מן הערך הנמוך אל הגבוה, ונפנה לכתבה המלאה על כל אחד מהם.
שטר 10 לירות
השטר האדמדם של 10 הלירות נושא בחזיתו ורד דמשקאי, אותו זן בשמים אגדי ששמו הלך לפניו ושנכלל ברשימת המורשת התרבותית הבלתי מוחשית של אונסק"ו. לצד הוורד מופיע פרפר. הצמד הזה, הפרח העדין והפרפר, מציב במרכז השטר הנמוך ביותר בסדרה דווקא את אחד הסמלים הרכים ביותר של סוריה.
להרחבה: ורד במקום רודן: שטר 10 הלירות החדש של סוריה.
שטר 25 לירות
שטר 25 הלירות מציג את עץ התות הדמשקאי, עץ שקשור היסטורית לתעשיית המשי הסורית, שכן על עליו ניזונו תולעי המשי. לצדו עפה סנונית. כך נדחס לשטר אחד פרק שלם בכלכלה הסורית של פעם, כשגידול תולעי המשי על עלי התות הזין ענף שלם של אריגה ומסחר. הבחירה בתות מחזירה לחיים זיכרון כלכלי ותיק.
להרחבה: תות עץ במקום אסד: השטר הסורי שמחק שושלת.
שטר 50 לירות
השטר הכתום של 50 הלירות פונה אל חופי סוריה. בחזיתו מופיעים הדרים מפרדסי החוף הים-תיכוני שבאזור לטקיה וטרטוס, ולצדם קונכיית ים שרומזת לקו החוף. הקונכייה, חיה ימית ולא יבשתית, מבדילה את השטר הזה משאר הסדרה, שבה רוב בעלי החיים יבשתיים, ומעגנת אותו בים התיכון. כך נכנס גם הפן הימי של סוריה אל תוך הסדרה.
להרחבה: שטר 50 הלירות הסורי: התפוז שתפס את מקומו של אסד.
שטר 100 לירות
על שטר 100 הלירות מופיעה כותנה, אחד היבולים החקלאיים-תעשייתיים המרכזיים של סוריה, שגדל באגן הפרת ובאזור הג'זירה. לצדה ניצב צבי הריים, צבי המדבר הסורי. הצמד מחבר בין החקלאות התעשייתית, שהזינה מפעלי טקסטיל, לבין חיות הבר של המרחב המדברי הסורי.
להרחבה: שטר 100 הלירות הסורי: כותנה במקום רודן.
שטר 200 לירות
שטר 200 הלירות, בגוון ירקרק, נושא ענף זית, סמל ים-תיכוני עתיק וענף חקלאי ותיק בסוריה. לצדו מופיע סוס ערבי, מהגזע האציל שהמרחב הזה גידל מאז ומעולם. הזית מייצג שורשים ושלום, והסוס מייצג גאווה ותרבות.
להרחבה: ענף זית במקום נשיא: שטר 200 הלירות הסורי.
שטר 500 לירות
השטר בעל הערך הגבוה בסדרה, 500 לירות בגוון חום-זהוב, נושא שיבולי חיטה, סמל הלחם והדגנים של אגן החקלאות הסורי. לצדן מופיע דרור הבית, ציפור שכיחה ויומיומית. דווקא השטר היקר ביותר נשען על הדימוי הבסיסי מכולם: לחם.
להרחבה: שטר 500 הסורי: כשהחיטה החליפה את הרודן.
מה באמת השתנה
קל לראות בסדרה החדשה מהפך מלא, אך התמונה מורכבת יותר. הדיוקן של השליט נעלם, וזה שינוי אמיתי. ובכל זאת, השטרות עדיין יוצאים מאותה מכונת דפוס רוסית ששירתה את המשטר הקודם. סוריה החליפה את הפנים שעל הנייר, אך לא את היד שמדפיסה אותו. שינוי הזהות מתחיל בסמלים, אך הוא נמדד במה שמאחורי הקלעים וכרגע – לא בטוח שמשהו השתנה.