תיקון היסטורי באמצעות בולאות ישראלית
בשנת 2022 הנפיק השירות הבולאי הישראלי גיליונית מזכרת בנושא "מעמד הר סיני" . את הבול צייר יוסי רוזנשטיין ומאיר אשל ז"ל עיצב את הטקסטים. מדובר בבול ראשון מתוך ארבעה בולים של רוזנשטיין שהונפקו על ידי השירות הבולאי. הבול המרכזי בגיליונית המיוחדת, בערך נקוב של 10 ש"ח, מציג תמונה של משה רבנו אוחז בלוחות הברית על רקע הר סיני הבוער. הצייר, יוסי רוזנשטיין, עשה בחירה מודעת ומשמעותית – הצגת לוחות הברית בצורתם המלבנית, ללא העיגולים המוכרים בחלקם העליון.

בגיליון המידע המצורף לבול ציין רוזנשטיין כי הוא שמח על ההזדמנות "להמחיש את לוחות הברית בצורתם הנכונה בהתאם למסורת", ולתת ביטוי ויזואלי רשמי לדימוי מדויק יותר של הלוחות. בכך, הפך הבול לא רק לפריט אספנות או לאמצעי תשלום עבור שירותי דואר, אלא למסמך תרבותי-היסטורי המבקש לתקן טעות נפוצה שהשתרשה לאורך הדורות.
התפתחותה של טעות היסטורית
הדימוי הנפוץ של לוחות הברית כשני לוחות אבן שחלקם העליון מעוגל מוכר מסמלים יהודיים רבים, מעיטורים בבתי כנסת, מספרי תורה, ומייצוגים תרבותיים אחרים. אולם, צורה זו אינה מוזכרת כלל בתנ"ך ואינה חלק מהמסורת היהודית המקורית.
מחקרים היסטוריים מצביעים על כך שמקור הצורה המעוגלת של הלוחות נעוץ באמנות האירופאית של ימי הביניים ותקופת הרנסנס. באותן תקופות, התפתח באירופה סגנון כתיבה של מסמכים רשמיים וחוזים שנקרא 'דיפטיכון' – שני משטחים צמודים זה לזה, שחלקם העליון היה מעוגל מסיבות טכניות ואסתטיות. אמנים, רובם נוצרים, שציירו סצנות תנ"כיות הושפעו מצורה זו והחלו לתאר את לוחות הברית באופן דומה.
המסורת היהודית על צורת הלוחות
התנ"ך אינו מספק תיאור מפורט של צורת הלוחות, מלבד אזכורם כשני לוחות אבן. לעומת זאת, ספרות חז"ל מציעה תיאור שונה מהדימוי המעוגל המוכר.
התלמוד מתאר את גודל הלוחות באופן מדויק – שישה טפחים על שישה טפחים ועוביים שלושה טפחים. כאשר הלוחות הוצמדו זה לזה, הם יצרו צורה קובייתית. תיאור זה מצביע באופן ברור על צורה גיאומטרית מרובעת ולא מעוגלת.
פרשנים וחוקרי יהדות מודרניים מדגישים שהדימוי המעוגל אינו תואם את המסורת היהודית המקורית, וכי מדובר בהשפעה זרה שחדרה לאיקונוגרפיה היהודית, בעיקר דרך אמנים ומדפיסים באירופה שהושפעו מהסגנון האמנותי הנוצרי של תקופתם.
מעניין לציין שבשנת תשע"ה (2015) שינתה הרבנות הראשית לישראל את הסמל הרשמי שלה. הסמל הישן הציג לוחות ברית בעלי חלק עליון מעוגל, ואילו הסמל החדש מציג לוחות בעלי צורה מרובעת לחלוטין. שינוי זה מהווה ביטוי נוסף למגמה של חזרה לדימוי המדויק יותר מבחינה היסטורית ומסורתית.

בתמונה – הסמל הישן של הרבנות הראשית לישראל עם הלוחות המעוגלים (מימין) לצד הסמל החדש של הרבנות עם הלוחות המרובעים (משמאל)
האמן מאחורי הבול: יוסי רוזנשטיין וחזונו האמנותי
יוסי רוזנשטיין, האמן שצייר את התמונה המופיעה בבול "מעמד הר סיני", הוא צייר דתי ישראלי בעל תפיסת עולם ייחודית. נולד בירושלים בשנת 1950, דור תשיעי בישראל, למד בישיבות פוניבז' וחברון והוסמך לרבנות. את כישוריו כצייר פיתח באופן אוטודידקטי. ציוריו נחשבים לסוריאליסטיים במראם, אך למעשה הם ציורים סימבוליים עכשוויים המבוססים על טכניקה פלמית קלאסית בצבעי שמן.
מה שמייחד את סגנונו של רוזנשטיין היא תפיסתו העמוקה לגבי אופן הצגת התנ"ך באמנות. לדעתו, אסור לצייר את התורה כפשוטה משום שאין מדובר בספר היסטוריה גרידא. תפיסה זו הובילה אותו לעקרון מנחה מרכזי ביצירתו – בכל ציורי התנ"ך שלו הוא נמנע מלצייר דמויות אדם או בעלי חיים, ובמקום זאת משתמש בדימויים סימבוליים בלבד. רוזנשטיין מצייר את היהדות באמצעות סמלים המהווים שפה חזותית ייחודית.
בציור שבבול ישנם מספר אלמנטים הקשורים לתפיסתו הייחודית של רוזנשטיין: הלוחות מצוירים כך שהם נושאים את עצמם, רעיון המופיע במדרשים. בנוסף, הלוחות ניתנו לאחר מעמד הר סיני וכללו את כל התורה, לא רק את עשרת הדיברות. רוזנשטיין בחר במכוון שלא להציג כל כתב על הלוחות מכיוון שמדובר בכתב א-לוהי.
האסתטיקה של הציור מתאפיינת בצבעים דהויים, סגנון מכוון שמהווה חלק מחותמו האמנותי הייחודי של רוזנשטיין. במשך השנים יצר האמן אסכולת ציור חדשה לסיפורי התנ"ך ויצירותיו זוכות להערכה ומוצגות באוספים חשובים בארץ ובעולם.
בחירתו של השירות הבולאי להנפיק בול המבוסס על יצירה של אמן בעל תפיסה דתית מובהקת כרוזנשטיין היא צעד משמעותי, בייחוד בהקשר של תיקון הטעות ההיסטורית בנוגע לצורת לוחות הברית, אולם קשה לראות מתי תהיה הפעם הבאה שצייר חרדי בעל תפיסות אומנותיות יחודיות יבחר לצייר בולים רשמיים של מדינת ישראל.
המשמעות התרבותית של תיקון ויזואלי
בחירתו של יוסי רוזנשטיין לתקן את הדימוי השגוי בבול רשמי של מדינת ישראל היא בעלת משמעות תרבותית עמוקה. בולים, כמסמכים רשמיים של המדינה, משפיעים על התפיסה הציבורית של אירועים ודמויות היסטוריות ותורמים לעיצוב הזיכרון הקולקטיבי.
בול "מעמד הר סיני" משתלב במגמה רחבה יותר של חזרה למקורות היהודיים האותנטיים, תוך התנערות מהשפעות זרות שחדרו לסמלים ודימויים יהודיים במהלך הדורות. באמצעות הצגת הלוחות בצורתם המלבנית המקורית, הבול מעמיד את הדיוק ההיסטורי והנאמנות למסורת מעל לדימויים פופולריים אך שגויים.
מאמצים כגון אלה חשובים במיוחד בעידן המודרני, כאשר דימויים חזותיים משפיעים רבות על תפיסת העולם התרבותית. תיקון טעויות נפוצות באמצעות פלטפורמות רשמיות כמו בולי דואר מסייע לשמר את המסורת האותנטית ולהעביר אותה באופן מדויק יותר לדורות הבאים.
סיכום
בול "מעמד הר סיני" מדגים כיצד אמנות בולאית יכולה לשמש כלי לשימור מורשת תרבותית ולתיקון תפיסות היסטוריות שגויות. בבחירתו המודעת להציג את לוחות הברית בצורתם המדויקת, הפך רוזנשטיין את הבול למסמך בעל חשיבות תרבותית החורגת מערכו הבולאי.
פעולה זו משתלבת בתפקידה הנרחב יותר של האמנות האיכותית – לא רק לעורר הנאה אסתטית, אלא גם להעביר ידע היסטורי מדויק ולקרב את הציבור הרחב אל האמת ההיסטורית והמסורתית. בבול זה, האמן לא הסתפק בשימור המסורת החזותית המוכרת, אלא בחר להשתמש בפלטפורמה שניתנה לו כדי לתקן טעות היסטורית ולהנציח את הדימוי האותנטי יותר של אחד הסמלים היהודיים החשובים ביותר.