בדצמבר 1966, על במה מרשימה בשטוקהולם, עמד גבר מבוגר עם כיפה שחורה וקרא את המילים הבאות בעברית: 'מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים'. זה היה שמואל יוסף עגנון, הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות. שלושים ושתיים שנים מאוחר יותר, מדינת ישראל תחגוג יובל עם שטר כסף ישראלי מיוחד, עליו מוצגת דמותו של עגנון.
בשנת 1998, לציון יובל למדינת ישראל, הנפיק בנק ישראל מהדורה מיוחדת של שטר 50 שקלים חדשים. זו לא הייתה סתם הדפסה נוספת של שטר קיים. נערכו בשטר שינויים לכבוד האירוע והוא נשא את התאריך תשנ״ח/1998 – שנת היובל. רק 20,000 שטרות כאלה הודפסו, מתוכם 10,001 הונפקו כשטרות בודדים עם מספרים סידוריים מ-10,000 עד 20,000.
הסופר שהפך לסמל
הבחירה בעגנון לשטר לא הייתה מקרית. הוא נולד בשנת 1888 בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. העיירה הזו, שנמצאת כיום באוקראינה, הייתה קהילה יהודית תוססת עם בית כנסת, בתי מדרש ושוק יהודי שוקק חיים. עגנון עלה לארץ ישראל בשנת 1908 כסופר צעיר, עבר לגור בגרמניה למשך 12 שנה, ולאחר שריפה טראומטית שהרסה את ביתו וכתביו, חזר לארץ ישראל בשנת 1924 והשתקע בירושלים.
עגנון זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1966, יחד עם המשוררת היהודייה נלי זקס. הוא היה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל והיחיד עד היום שזכה בפרס נובל לספרות. הפרס הוענק לו על יצירתו הספרותית האופיינית, השזורה במוטיבים מחיי העם היהודי.
גשר בין שני עולמות
המעצב אליעזר ויסהוף, אמן רב-תחומי שנולד בירושלים בשנת 1938, יצר שטר שמגשר בין שני עולמות. בחזית השטר מופיע דיוקנו של עגנון, אוחז בעט ומביט במחשבה לתוך ספריו. ברקע ניתן לראות ספרים מספרייתו האישית – אותה ספרייה שהייתה חלק בלתי נפרד מחייו ויצירתו.
הצד האחורי של השטר מגלה עיצוב מרתק: קו הרקיע של ירושלים משתלב עם תיאור של עיירה יהודית ממזרח אירופה, שטעטל כפי שנקראו עיירות אלה ביידיש. בקשת שנוצרת בין שני האתרים מופיעים שמות 18 מספריו של עגנון בדפוס זעיר, מיקרופרינט שניתן לקרוא רק בעזרת זכוכית מגדלת.
עגנון היה שותף בליטוש ועריכת 'תפילה לשלום המדינה' שנאמרת בבתי כנסת ברחבי העולם בשבת. הוא גם הקדיש חלק גדול מחייו לכתיבת ספרו 'עיר ומלואה', שבו ניסה לשחזר את עיירת ילדותו בוצ'אץ' – עיירה שנחרבה בשואה. כשנשאל מדוע הוא משקיע כל כך הרבה זמן בספר הזה, ענה: 'בונה אני עיר'.
אבטחה ואספנות
השטר כולל מאפייני אבטחה מתוחכמים לתקופתו. כשמחזיקים אותו מול האור, דפוס משולש משני צידי השטר מתחבר ליצירת מגן דוד. חוט ביטחון עובר במרכז השטר, וסימן לעיוורים בצורת מחומש מופיע בפינה הימנית העליונה. המידות נשארו זהות לסדרה הרגילה – 138 על 76 מילימטר.
המספר הסידורי בשטר המיוחד מופיע רק בצד הקדמי, בשונה משטרות רגילים שבהם המספר מופיע משני הצדדים. זהו אחד הסימנים המבדילים בין המהדורה המיוחדת לשטרות הרגילים שהיו במחזור.
השטרות הרגילים בערך 50 שקל עם דיוקנו של עגנון המשיכו לשמש כהילך חוקי במשך שנים רבות, עד שהוחלפו בשטרות מהסדרה החדשה עם דיוקנו של עגנון בפורמט שטר מאורך (סדרה ב). אבל השטר המיוחד ליובל החמישים לא נועד מעולם למחזור רגיל – הוא נועד לאספנים ולאלה שרצו לשמר חתיכה מההיסטוריה הישראלית.
כיום, שטר המזכרת הזה מהווה פריט אספנות מבוקש. הוא מייצג רגע נדיר שבו מדינה צעירה בחרה לחגוג את יובלה באמצעות הנצחת סופר שכתב על עולם שחרב – ובכך יצרה גשר בין הגולה לגאולה, בדיוק כפי שעגנון עצמו ניסה לעשות בכל יצירותיו.