במאה ה-14, בעיירה קטנה בפרובאנס שבדרום צרפת, ישב רב יהודי והביט בכוכבים. לא בטוח שהוא ידע שהכלי שהוא עומד להמציא ישנה את פני העולם, יוביל גלאי ארצות אל יבשות לא ידועות, וישמור על חייהם של מאות אלפי ימאים במשך ארבע מאות שנה. שמו היה רבי לוי בן גרשום, הידוע בכינויו הרלב"ג או גרסונידס, והכלי שהמציא נקרא "מטה יעקב".
ב-2009, לרגל שנת האסטרונומיה הבינלאומית שציינה 400 שנה לתצפיות הטלסקופ הראשונות של גלילאו גליליי, הנפיקה רשות הדואר הישראלית בול מיוחד לכבוד ההמצאה היהודית המופלאה הזו. הבול, בעל ערך נקוב של 2.30 שקלים, מציג דמות מחזיקה במטה יעקב ומכוונת אותו לעבר השמש, כששמי כוכבים וספינת מפרש מרשימה נפרשים ברקע. בול נוסף בסדרה הוא הבול שעוסק בעידוש כבידתי.
כלי פשוט, עיקרון גאוני
מטה יעקב, הידוע גם בשם "צלב-מוט" או בלטינית "baculus Jacob", הוא כלי מדידה שמאפשר לקבוע זוויות בין גרמי שמיים לבין קו האופק. הרלב"ג תיאר אותו כמוט עץ באורך כ-1.4 מטר וברוחב של כ-2.5 סנטימטרים, עם שש או שבע לוחיות מחוררות שגולשות לאורכו. הרלב"ג עצמו כינה את המכשיר בשם עברי פיוטי – "מגלה עמוקות", על שם הפסוק באיוב.
העיקרון פשוט אך מבריק: הנווט מחזיק את קצה המוט סמוך לעינו, מכוון את הקצה התחתון של הלוחית הנעה אל קו האופק, ומזיז אותה עד שקצהה העליון מתלכד עם כוכב הצפון או השמש. המרחק על המוט מתורגם לזווית, והזווית מתורגמת לקו רוחב גיאוגרפי. לפתע, לימאי שאבד בלב ים היה כלי פשוט לדעת היכן בדיוק הוא נמצא.
הרלב"ג פיתח את הכלי במהלך שנות ה-1330, ותיאר אותו בספרו הגדול "מלחמות השם". ב-1342 תורגם החלק העוסק בכלי ללטינית לבקשת האפיפיור קלמנס השישי, שהתגורר באביניון הסמוכה – עדות להערכה שרחשו אנשי הכנסייה הנוצרית לחכמת הרב היהודי.
מגלי עולמות על סיפון הספינה
המכשיר היה בשימוש אסטרונומים וימאים כארבע מאות שנה, עד שהוחלף בכלי מודרני יותר – הסקסטנט. במהלך תקופה ארוכה זו, מטה יעקב שירת את גדולי מגלי הארצות בעולם. ואסקו דה גאמה השתמש בו במסעו ההיסטורי להודו ב-1498, כשהקיף את כף התקווה הטובה. פרדיננד מגלן נשא אותו על סיפון ספינתו במסע שהפך להקפת כדור הארץ הראשונה בהיסטוריה, שהושלמה ב-1522. וכמובן, כריסטופר קולומבוס – שגילה את אמריקה ב-1492 – נעזר בכלי זה כדי לנווט את דרכו מעבר לאוקיינוס האטלנטי.
יש משהו מרגש בכך שהמצאה של רב יהודי מפרובאנס, שמעולם לא יצא למסע ימי, איפשרה את אחת התקופות הדרמטיות ביותר בתולדות האנושות – עידן התגליות הגדולות. מטה יעקב הפך להיות אחד הכלים המדעיים המשפיעים ביותר בהיסטוריה, גשר בין החכמה היהודית של ימי הביניים לבין המהפכה הגיאוגרפית שעיצבה את העולם המודרני.
הרלב"ג – גאונית רב תחומית
הרלב"ג, שחי בין השנים 1288 ל-1344, היה הרבה יותר מאשר ממציא. הוא היה פילוסוף, מתמטיקאי, רופא, פרשן מקרא ואסטרונום. מה שהבדיל אותו מקודמיו היה האמונה בדיוק התצפיות שמושגות באמצעות כלים טובים, יחד עם שליטה מופלאה במתמטיקה. הוא לא היסס לחלוק על תלמי כאשר תצפיותיו הראו תוצאות שונות.
הרלב"ג צפה בליקוי חמה ב-1337 והציע תיאוריה חדשה על תנועת השמש. הוא היה כנראה הראשון לשער שהכוכבים הקבועים רחוקים הרבה יותר מכוכבי הלכת – תובנה שהקדימה את זמנה במאות שנים. הפיזיקאי הישראלי יובל נאמן תיאר את עבודתו של הרלב"ג כ"אחת התובנות החשובות ביותר בתולדות המדע".
הבול הישראלי מ-2009, עם השובל שלו המציין את "שנת האסטרונומיה הבין-לאומית", משמר זיכרון חשוב. בתקופה שבה גלילאו גליליי זוכה – ובצדק – לכבוד רב על תרומתו לאסטרונומיה, הבול מזכיר לנו שכמעט 300 שנה קודם לכן, רב יהודי מדרום צרפת סלל את הדרך למהפכה המדעית בדרכו שלו – לא בטלסקופ, אלא במוט עץ פשוט עם לוחיות נעות, שאיפשר לאנושות להרחיב את גבולות העולם המוכר.
בשולי הדברים
ישנם הטוענים ש"מטה יעקב" אינו המצאה מקורית של הרלב"ג אך גם הם יסכימו שהרלב"ג תרם תרומה משמעותית לפיתוח, שכלול ודיוק שלו – גם אם היו כאלה שניסו דברים דומים לפניו. בכתבה לא נכנסנו לניואנסים האלה ובחרנו להציג את הדברים כפי שהשירות הבולאי בחר להציגם על גבי הבול.