"והארץ הייתה תֹהוּ וָבֹהוּ וחושך על פני תהום" – כך מתאר ספר בראשית את הרגעים הראשונים של בריאת העולם. חוסר סדר מוחלט, כאוס, מצב של אי-ודאות לפני שהסדר החל להתגבש.
החודשים האחרונים לפני הכרזת העצמאות בשנת 1948 היו תקופה של "תהו ובהו" אמיתי – הבריטים הצהירו שהם מתכוננים לעזוב ללא העברת שרביט מסודרת, הערבים מצחצחים חרבות לקראת המלחמה, היהודים לא יודעים מה צופן העתיד. הארץ כולה בכאוס ובטח בעיר מעורבת כמו חיפה שמתגוררים בה יהודים וערבים בשכנות. ההכרזה על הקמת המדינה היהודית הייתה צפויה בכל רגע, המלחמה הייתה כמעט בלתי נמנעת והאוכלוסייה הערבית הגדולה בחיפה הייתה מעורבת בפעולות עוינות. מתח ודריכות לקראת הפיצוץ המתקרב נוכח באוויר ואי אפשר לדמיין מצב כאוטי מזה.
ובתוך הכאוס הזה, מישהו החליט להביע את תחושותיו בדרך הכי לא צפויה שאפשר – על גבי בולי דואר.
הגילוי המפתיע
שנים אחרי אותה תקופה סוערת, חוקרי בולים הבחינו בתופעה מוזרה במעטפות ששרדו מאותם חודשים היסטוריים. על גבי בולי מנדט-פלשתינה רגילים, בין התמונות המוכרות של כיפת הסלע בירושלים ומגדל דוד, הופיעו מילים זרות: "Government Tohuwabohu". נראה שהמילים הוחתמו בעזרת חותמת באופן ידני ולא לגמרי מדויק ואחיד.
מי שראה את בליל האותיות, כנראה לא הבין דבר, אם לא ידע עברית. הכיתוב נראה כמו שם מקום מוזר או מונח טכני לא מובן. אבל לעיני החוקרים הדבר היה ברור מיד: מישהו הטביע על הבולים את המילים "ממשלת תוהו ובוהו".
מה שהפך את הגילוי למסתורין אמיתי היתה העובדה שהחותמות האלה עברו דרך מערכת הדואר הרשמית של המנדט הבריטי. המעטפות נושאות חותמות רשמיות של דואר חיפה ואפילו של דואר חו"ל – זה אומר שמישהו הצליח להחדיר את המסר הפוליטי שלו ישר לתוך הלב של מערכת הדואר הממשלתית.
מי יכול היה לעשות את זה?
כל מומחה לדואר יאמר לכם שזה פשוט בלתי אפשרי. עובדי דואר מאומנים לזהות חריגות על בולים באופן מיידי. הטבעות זרות על בולים אמורות לעורר חשד מיידי ולגרום לעצירת המשלוח. אבל כאן לא רק שזה לא קרה – זה קרה שוב ושוב, על מעטפות שונות ובתאריכים שונים.
מורכבות המשימה מצביעה על כיוון ברור: מישהו בעל גישה פנימית למערכת הדואר. מישהו שהכיר את לוחות הזמנים, הבין איך פועלות מכונות הביטול ויכול היה לתאם את פעילותו עם תורנויות הצוות. לא אדם מהרחוב שהחליט לבצע מעשה מחאה, אלא עובד דואר מנוסה שהחליט לנצל את הידע המקצועי שלו למטרת ביטוי פוליטי.
הפרופיל שמצטייר הוא של עובד דואר בכיר, אולי אפילו מנהל סניף – מישהו עם מעמד מספיק גבוה כדי לפעול מספר פעמים בללא שיעורר חשד, פטריוט יהודי שהיה מוטרד מאוד מהמצב הפוליטי ובחר לבטא את תסכולו בדרך יצירתית ומקורית.
הודעה בשלוש שפות
מה שהופך את התופעה למעניינת עוד יותר הוא שההטבעות לא הופיעו רק באנגלית. חלק מהבולים נושאים כיתוב בעברית או בערבית. זה מצביע על מישהו שהבין את המורכבות של המצב המקומי ורצה שהמסר שלו יגיע ליעדים שונים.
בגרסה העברית, הכיתוב מופיע כ"ממשלת תהו ובהו" – ביטוי ישיר מהמקורות היהודיים הקלאסיים. בערבית הוא ניסה להעביר את אותו מסר, אם כי עם כמה שגיאות הדפסה שמעידות שזו לא הייתה שפת האם שלו.
אגב, גם אנגלית לא היתה שפת האם של האיש המסתורי. רק ישראלי יתרגם "ממשלת תוהו ובוהו" ל"Government Tohuwabohu" בעוד אדם ששפת האם שלו היא אנגלית יכתוב "Tohuwabohu Government", כאשר התיאור מופיע לפני הנושא.
השימוש המודע בשלוש השפות מציג תמונה של אדם שהבין שהוא חי ברגע היסטורי מכונן. לא רק יהודי שרוצה לבטא ביקורת כלפי השלטון הבריטי, אלא מישהו שהבין שהמצב משפיע על כל מי שחי באזור ושהמסר צריך להיות נגיש לכולם.
עד הכרזת העצמאות
אחד הפרטים המעניינים ביותר בסיפור הוא התזמון. החותמות האחרונות שניתן למצוא על גבי בולי תוהו ובוהו הן חותמות של ה 15 במאי 1948 – יום הכרזת העצמאות. גם ברגע ההיסטורי הכי משמעותי, כשהמדינה היהודית נולדה רשמית, אותו עובד דואר עדיין המשיך במבצע שלו. אגב, סניף הדואר בחיפה נסגר 10 ימים קודם…
זה מלמד משהו עמוק על האופי שלו. לא מישהו שביצע מעשה מחאה רגעי מתוך כעס, אלא אדם שהחליט להתמיד בביטוי העקבי של עמדתו עד הרגע האחרון. אפילו כשהסדר החדש החל להתגבש, הוא עדיין הרגיש שצריך לתעד את התחושה של "תהו ובהו" שליוותה אותו ואת סביבתו במהלך אותם חודשים מכוננים.
החוקרים מנסים לפתור את החידה
החוקרים ניסו לחבר בין המעטפות השונות כדי למצוא דפוס. האם כולן יצאו מאותו סניף דואר? האם יש קשר בין התאריכים? האם אפשר לזהות ביטול או חותמת ייחודית? אבל כל ניסיון להגיע לזהות האדם נתקל בקיר.
מה שהפך את המחקר למבלבל עוד יותר היה העובדה שהמעטפות מגיעות ממקורות שונים. אוספי בולים פרטיים, מכירות פומביות, תגליות אקראיות בעליות גג – כל מקרה של מעטפת "תהו ובהו" חדשה הביא איתו תקווה חדשה למצוא רמז, אבל בסופו של יום, הערפל לא התפוגג.
היום, עותקים של המעטפות עם הטבעות "תהו ובהו" נחשבים לאחד הפריטים הנדירים והמבוקשים ביותר בפילטליה הישראלית. לא בגלל הערך הכספי בלבד, אלא בגלל הסיפור האנושי והמסתורי שהם מספרים על תקופה מכוננת בהיסטוריה של האזור.
המיסתורין שנותר
למרות כל המחקר והחיפושים, זהותו של עובד הדואר מחיפה עדיין נותרה תעלומה. אנחנו יודעים שהוא היה פטריוט יהודי מוטרד, שהוא הכיר את מערכת הדואר לעומקה, ושהוא בחר להביע את כעסו בדרך חריגה ומקורית. אבל מי היה האדם הזה? מה היה השם שלו? איך הוא הגיע לתפקידו בדואר? מה בדיוק הוביל אותו לפעולה הנועזת הזו?
אולי הדבר הכי מרתק בסיפור הזה הוא שהאדם בחר להישאר אנונימי. הוא לא חיפש הכרה, לא רצה תהילה, לא דרש קרדיט. בעולם שבו כל מעשה מתועד, כל דעה נחשפת, וכל מחאה הופכת לתוכן ברשתות החברתיות, יש משהו מיוחד במישהו שבחר לפעול מבלי לחפש לייקים או שיתופים.
הוא פשוט רצה לומר מה שהיה חשוב לו – "נמאס לי מהכאוס הממשלתי הזה" – ועשה את זה בדרך שלו, בשקט, בדיסקרטיות, ובמקום העבודה שלו. לא היה לו חשוב שאף אחד יידע שזה הוא. היה לו רק חשוב שהמסר יועבר.
זה אולי הלקח הכי חזק של הסיפור הזה: פעולה אמיתית לא צריכה קרדיט, המסר הכי כנה הוא לפעמים זה שלא מחפש תשבחות. בעידן של מירוץ על תשומת לב, לייקים ושיתופים, האיש המסתורי מחיפה מזכיר לנו שיש דרך אחרת – דרך של פעולה שקטה, אמיתית ומשמעותית.
ו…אם אהבתם את הכתבה – אל תשכחו להשאיר תגובה ולשתף 😉