אילן רמון | האסטרונאוט הישראלי הראשון ומורשתו בבולי עולם

כוכב עולה

אילן רמון נולד ברמת גן ב-20 ביוני 1954, וגדל להיות אחד מטייסי הקרב המצטיינים ביותר בחיל האוויר הישראלי. לאורך שנות שירותו צבר יותר מ-4,000 שעות טיסה והשתתף במבצעים היסטוריים רבים, כולל ההפצצה המפורסמת של הכור הגרעיני בעיראק ב-1981. ב-1997, כשנאס"א והסוכנות לחקר החלל הישראלית פתחו שיתוף פעולה חסר תקדים, נבחר רמון להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון. חמש שנות אימונים אינטנסיביים הובילו אותו לרגע ההיסטורי – ב-16 בינואר 2003 המריא עם מעבורת החלל קולומביה למשימה מדעית בת 16 יום.

רמון לא הסתפק בתפקיד המדעי שלו – הוא בחר לקחת איתו לחלל חפצים בעלי משמעות עמוקה: ספר תורה זעיר מברגן-בלזן שקיבל מפרופסור יהויכין יוסף, העתק של ציור "כדור הארץ במבט מהירח" שצייר הנער פטר גינז בטרזינשטט, מטבע משמינית השקל מימי המרד הגדול, ואפילו התייעץ עם רבנים לגבי אופן שמירת השבת בחלל. בכל אלה, הוא העביר מסר ברור – הזהות הישראלית והיהודית שלו אינה סותרת את תפקידו האוניברסלי, אלא מעשירה אותו.

ההתרסקות

הטרגדיה התרחשה ב-1 בפברואר 2003, כשהמעבורת קולומביה התפרקה בעת חזרתה לאטמוספירה. כל שבעת אנשי הצוות – אילן רמון, ריק האסבנד, וויליאם מקקול, מייקל אנדרסון, דייוויד בראון, קלפנה צ'אוולה ולורל קלארק – נספו. אילן רמון היה בן 48 בלבד, והותיר אחריו אשה – רונה וארבעה ילדים.

הזיכרון הישראלי

בשנת 2004, הנפיקה דואר ישראל בול מיוחד לזכרו של אילן רמון. אבל ישראל לא הייתה היחידה – גם מדינות רחוקות כמו גרנדה ופלאו הנפיקו בולים לזכר צוות קולומביה. האופן שבו כל מדינה בחרה לספר את הסיפור הזה – מגלה משהו מרתק על הזיכרון הקולקטיבי שלנו.

בול הוא מסמך היסטורי המשקף איך מדינה בוחרת לספר את סיפורה. כשבוחנים את הבולים שהונפקו לזכר אילן רמון – בישראל, בגרנדה ובפלאו – מתגלה סיפור מרתק על האופן שבו אנחנו, כישראלים, מסתכלים על אילן רמון.

שילוב עולמות

המשימה המדעית של רמון הייתה ברורה – הוא היה אחראי על סדרת ניסויים, ביניהם ניסוי האבק הישראלי שתוכנן באוניברסיטת תל אביב. אך לצד תפקידו המדעי, רמון בחר לקחת איתו לחלל סדרה של פריטים בעלי משמעות עמוקה: דגל ישראל, ספר תורה זעיר מברגן-בלזן שקיבל מפרופסור יהויכין יוסף, העתק של ציור "כדור הארץ במבט מהירח" שצייר פטר גינז בטרזינשטט, ומטבע משמינית השקל מימי המרד הגדול. הוא אף התייעץ עם רבנים לגבי אופן שמירת השבת בחלל וטרח לנקד את מילות הקידוש ביומנו האישי.

הבול הישראלי שהונפק ב-2004 מציג את רמון כגיבור לאומי: בחליפת החלל שלו, על רקע מדינת ישראל כפי שצילם אילן רמון מהחלל. בפינה מופיע סמל ISA, סוכנות החלל הישראלית. זוהי התמונה המוכרת לנו, של החלוץ הישראלי שפרץ דרך חדשה.

אילן רמון – זיכרון אוניברסלי

לעומת הבול הישראלי, בולי גרנדה ופלאו מספרים סיפור משלים. בלוק הבולים של גרנדה מציג את כל שבעת אנשי הצוות בשורה אחת, כשווים. הטקסט המלווה מזכיר את ישראל לצד ארה"ב והודו, אך מדגיש את האבל האוניברסלי על אובדן חיי אדם. פלאו בחרה בסדרת בולים שבה כל אסטרונאוט זוכה לבול משלו, לצד בולים המציגים את המעבורת וסמלה. רמון מופיע שם עם דגל ישראל על חליפתו, כחלק בלתי נפרד מהצוות הבינלאומי.


(בולי פאולו – לכל אסטרונאוט מוקדש בול נפרד)

(בולי גרנדה – גליון בולים עם תמונה קבוצתית של צוות מעבורת החלל קולומביה. כל בול מוקדש לאחד מחברי הצוות)

מורשת של העצמה

עבור רמון, הזהות הישראלית והיהודית לא הייתה משהו שצריך להתפשר עליו או לאזן אותו מול התפקיד האוניברסלי. להפך – הוא הביא את מלוא עושר זהותו אל תוך מעבורת החלל. כשניקד בקפידה את מילות הקידוש ביומנו, כשנשא עמו את ספר התורה מברגן-בלזן וציורו של פטר גינז, הוא לא רק שמר על זהותו – הוא העצים אותה והפך אותה לחלק בלתי נפרד מהמשימה האנושית הגדולה של חקר החלל.

מה אילן רמון היה מעדיף?

הפער בין הבולים השונים משקף אולי יותר מכל את המבט שלנו על הסיפור. בעוד אנחנו נוטים לראות מתח בין הלאומי לבינלאומי ורצון לנכס את אילן רמון ולהציג אותו כ"אסטרונאוט ישראלי", רמון הראה לנו דרך אחרת – הוא הפך את זהותו הישראלית והיהודית למרכיב מעשיר ובלתי נפרד מהמשימה האוניברסלית. האם אילן רמון, שהביא את מלוא עומק זהותו היהודית והישראלית אל תוך תפקידו כאיש צוות קולומביה, היה מעדיף להיות מונצח כ"אילן רמון שלנו" בבול ישראלי נפרד, או דווקא כחלק משבעת חברי הצוות בסדרת בולים המנציחה את המשימה המשותפת?

אולי התשובה רמוזה ביומנו האישי – שם, לצד תיעוד מדעי מדויק של המשימה, הקפיד לנקד את מילות הקידוש, מחבר בין שמים וארץ בדרכו הייחודית.