בסוף אוגוסט 1924, קצת יותר משנה לאחר הקמת חברת החשמל, קבוצת אנשים התכנסה על אדמות בית הספר החקלאי מקווה ישראל כדי לחזות ברגע היסטורי. עמוד מתח גבוה ראשון הוצב על אדמת ארץ ישראל ומייסד חברת החשמל קיבל מכתב נרגש: 'הננו מברכים אותך לרגל העמדת העמוד הראשון של המתח הגבוה – סמל התחלת החישמול של הארץ'.
כמעט מאה שנים מאוחר יותר, במרץ 2023, הושק בול מיוחד לציון 100 שנות אור של חברת החשמל. הבול הוצג בישיבה חגיגית של דירקטוריון החברה בלשכה ההיסטורית של פנחס רוטנברג בחיפה, במעמד שר האנרגיה ונציגי הממשלה. עיצוב הבול, פרי יצירתם של אסנת אשל וטוביה קורץ, מספר את סיפורה של החברה דרך שתי תמונות – אחת מהעבר ואחת מההווה.
מהפכן שהפך לחלוץ החשמל
פנחס רוטנברג נולד ב-1879 באוקראינה והיה מהנדס מבריק שהשתתף במהפכה הרוסית הראשונה. לאחר גלגולים באירופה, עלה לארץ ישראל ב-1919 עם חזון מהפכני משלו – הפעם לא פוליטי אלא טכנולוגי. הוא תכנן להקים שלוש-עשרה תחנות כוח הידרואלקטריות לאורך נהר הירדן, מלבנון ועד ים המלח.
רוטנברג הבין שחשמל הוא התשתית הבסיסית לכל פיתוח – תעשייה, חקלאות, התיישבות. ב-1921 קיבל מהבריטים זיכיון בלעדי לניצול מקורות המים של הארץ להפקת אנרגיה, וב-29 במרץ 1923 הקים את חברת החשמל לפלשתינה. תחנת הכוח הראשונה נחנכה ב-10 ביוני 1923 על גבול תל אביב-יפו, ופנסי הרחוב הראשונים הודלקו סמוך לשוק הכרמל.
נהריים – החלום שהתגשם
הפרויקט השאפתני ביותר של רוטנברג היה תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים, במפגש הנהרות ירדן וירמוך. העבודות החלו באוגוסט 1927 והתחנה נחנכה ב-1932, כשהאמיר עבדאללה עצמו זכה בכבוד להניע את הטורבינות לראשונה. התחנה סיפקה כרבע מתצרוכת החשמל בארץ ישראל – 18 מגה-וואט – רוב תצרוכת החשמל באותה התקופה ובנוסף סיפקה גם חשמל לחלקים מירדן.
רוטנברג כונה בפי העם 'הזקן מנהריים' בהיותו מבוגר יחסית לפועלים הצעירים שעבדו במקום. הוא היה מעסיק נדיב שדאג לעובדיו: בנה עבורם שכונת מגורים שלמה בשם תל אור, עם בית ספר, מרפאה, צרכנייה ואפילו מקרר חשמלי לכל משפחה – פריווילגיה נדירה באותם ימים. במלחמת העצמאות נפלה התחנה לידי הלגיון הירדני והעובדים נלקחו בשבי. התחנה מעולם לא חזרה לפעול, וב-2019 עבר האזור סופית לריבונות ירדנית.
סיפור בשתי תמונות
חלקו העליון של הבול מציג פריסת כבלים בקו מתח גבוה ברמת הגולן, בשיטת עבודה מתקדמת בעזרת מסוק. התמונה מבוססת על צילום של יוסי וייס, צלם החברה, ועברה עיצוב גרפי צבעוני ששמר על אופייה הייחודי. חלקו התחתון – השובל – מציג תצלום שחור-לבן מארכיון החברה של הקמת עמודי חשמל בשנותיה הראשונות, כשקבוצת פועלים מרימה עמוד בכוח ידיים ובעזרת חבלים.
הניגוד בין שתי התמונות מרגש: מסוק מודרני מול עבודת כפיים פיזית, צבע מול שחור-לבן, טכנולוגיה מתקדמת מול חלוציות פשוטה. הערך הנקוב של הבול הוא 7.40 שקלים, והוא מונפק בגיליונות של 15 בולים. מתחת לבול מופיע הלוגו הכתום של חברת החשמל.
מורשת של אור
פנחס רוטנברג נפטר ב-1942, שש שנים לפני קום המדינה. בצוואתו כתב על החשיבות של אחדות בעם היהודי וביקש שלא יקראו על שמו רחובות או מוסדות. למרות בקשתו הצנועה, מדינת ישראל מצאה לנכון להנציח את פועלו, ותחנת הכוח באשקלון (תחנת 'רוטנברג') נושאת היום את שמו ואת שם אחיו אברהם, שהמשיך לנהל את החברה אחריו.
ב-2023, לרגל חגיגות המאה, הוקרנה הולוגרמה של רוטנברג בטקס מיוחד בכניסה לשוק הכרמל – באותו מקום בדיוק שבו הודלק פנס הרחוב הראשון לפני מאה שנים. דמותו הווירטואלית של רוטנברג אמרה: 'זה היה רגע מכונן, רגע של אור גדול בחיי ובחיי העיר העברית הראשונה'. הבול הזה, עם השובל שלו, הוא לא רק פריט אספנות – הוא תעודת הוקרה לחזון שהפך חושך לאור, ולאנשים שהפכו חלום למציאות.
לסיום, מצרף לכם סרטון של מופע הרחפנים של חברת החשמל לרגל חגיגות "100 שנות אור":