בשנת 1978, בעיצומו של עידן דרמטי בהיסטוריה המצרית, הטביעה המטבעה המצרית בקהיר מטבע קטן בן 10 מילים שהציג משהו שונה לחלוטין מכל מה שנראה עד אז על מטבעות ערביים: אישה צעירה המביטה במיקרוסקופ. לצידה מופיעים קלח תירס ושיבולת חיטה, ומתחתיהם שלוש אותיות קטנות שסיפרו סיפור גדול בהרבה – FAO.
באותם ימים, מצרים נמצאה בצומת דרכים היסטורי. הנשיא אנואר סאדאת חתם זה עתה על הסכמי קמפ דייוויד עם ישראל, צעד שזיכה אותו בפרס נובל לשלום אך בד בבד הוציא את מצרים מהליגה הערבית. אך בזמן שהעולם התמקד בגיאופוליטיקה, משבר אחר התחולל בשקט – משבר המזון.
המטבע שאיש לא שם לב אליו
ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, ה-FAO, השיק בשנת 1968 תוכנית ייחודית שעשתה שימוש באחד הכלים העתיקים ביותר של תעמולה ממשלתית – המטבע. הרעיון היה פשוט אך מבריק: לשכנע ממשלות ברחבי העולם להטביע מטבעות למחזור יומיומי הנושאים מסרים על ביטחון תזונתי, חקלאות וחינוך. עד סוף שנות השבעים, למעלה ממאה מדינות השתתפו בתוכנית, ויצרו מאות עיצובים שונים.
מצרים הייתה שותפה פעילה במיוחד. בין 1973 ל-1980 הנפיקה המדינה סדרה ארוכה של מטבעות FAO, כל אחד עם מסר משלו: תכנון משפחתי, חיסכון לפיתוח, שנת הילד הבינלאומית. אך המטבע משנת 1978 היה מיוחד – הוא נשא את המסר "מזון והכשרה לכל" בערבית, ועיצובו שיקף את ההבנה שהמאבק ברעב אינו רק עניין של ייצור מזון, אלא גם של חינוך מדעי.
המטבע עוצב עם דמות אישה המביטה במיקרוסקופ, סמל לתפקיד המדע החקלאי בהבטחת ביטחון תזונתי (לא יאומן כמה אפשר לעשות עם מיקרוסקופ פשוט!). לצידה שני סמלים חקלאיים קלאסיים – שיבולת חיטה וקלח תירס, שני הגידולים המרכזיים שהזינו את האוכלוסייה המצרית. העיצוב הזה לא היה מקרי: נשים במדינות מתפתחות היו ועודן אחראיות על 60 עד 80 אחוז מייצור המזון, אך גישתן למשאבים, לאשראי ולחינוך הייתה מוגבלת ביותר.
ג'יהאן סאדאת והמהפכה השקטה
בתקופת שלטונו של סאדאת, מצרים עברה תמורות משמעותיות במעמד האישה. אשת הנשיא, ג'יהאן סאדאת, הפכה לפעילה בולטת לזכויות נשים, וקידמה רפורמות בחוקי הגירושין והמשמורת. היא עצמה נרשמה ללימודים באוניברסיטת קהיר בגיל 41, והגנה על תזת המאסטר שלה בשידור טלוויזיוני חי. כששאלו אותה מדוע, השיבה שרצתה שנשות מצרים יראו גבר שואל אישה שאלה – ואישה נותנת את התשובה.
המטבע הקטן שימש ככלי תעמולה מושלם לתפיסת העולם הזו. בכל פעם שמצרי או מצרית החזיקו אותו, קיבלו תזכורת ויזואלית שנשים שייכות למעבדות מחקר באותה מידה שהן שייכות לשדות החקלאיים.
מילים ופיאסטרים: מטבע לעם
כדי להבין את המשמעות של המטבע הזה, צריך להבין את מערכת המטבע המצרית. הלירה המצרית מתחלקת ל-100 פיאסטרים או ל-1,000 מילים (Milliemes). ב-1978, ערך הלירה המצרית עמד על כ-2.55 דולר, כך שמטבע של 10 מילים היה שווה אחוז אחד מהלירה – סכום זעיר שהספיק אולי לקנות כמה פיתות או ירקות בשוק. אלה היו מטבעות שעברו מיד ליד אינספור פעמים ביום, בכל שוק, בכל חנות מכולת, בכל פינת רחוב.
המטבע עצמו עשוי מברונזה-אלומיניום, שוקל 3.2 גרם ובקוטר של 21 מילימטר. צד אחד מציג את הדמות המדעית עם הכיתוב הערבי, בעוד הצד השני נושא את שם המדינה בערבית – "הרפובליקה הערבית של מצרים" – יחד עם הערך הנקוב ושתי שנים: 1978 לפי הלוח הגרגוריאני ו-1398 לפי הלוח ההיג'רי.
הערך האספנותי כיום
כיום, מטבע זה נמכר לאספנים בסכומים נמוכים יחסית – בין דולר לשלושה דולרים למטבע במצב טוב. התוכנית של ה-FAO הפיקה כל כך הרבה מטבעות שרובם נותרו זמינים ונגישים. אך דווקא הזמינות הזו היא חלק מהקסם: אלה לא היו מטבעות שנועדו למגירות אספנים, אלא לכיסי אנשים פשוטים.
עבור אספני נומיסמטיקה – תחום אספנות המטבעות – מטבעות ה-FAO מהווים קטגוריה ייחודית. קיים קטלוג שלם של למעלה מ-1,800 מטבעות שונים שהופקו במסגרת התוכנית, מאלבניה ועד זימבבואה. האלבומים המקוריים שה-FAO מכר לאספנים בשנות השבעים הפכו בעצמם לפריטי אספנות.
המטבע המצרי הקטן הזה, עם המדענית והמיקרוסקופ שלה, מזכיר תקופה שבה האמינו שמסרים חשובים יכולים להיות מוטבעים על חתיכות מתכת קטנות, ושהמסר יגיע לכל בית ולכל כיס. בעידן הדיגיטלי, כשמסרים מופצים במהירות הבזק ונשכחים באותה מהירות, יש משהו מרגש ברעיון שמישהו במצרים של 1978 החליט שהדרך הטובה ביותר לקדם חינוך מדעי לנשים היא להטביע את הרעיון הזה על מטבע שישמש לקניית לחם.