ב-16 בספטמבר 2020 טיפסה חבורה מבני המיסאק – עם ילִידִי במחוז קאוקה בדרום-מערב קולומביה – על בסיס פסל הפרשים של סבסטיאן דה בלאלקאסאר (Sebastián de Belalcázar) בעיר פופיאן. הם קשרו חבלים סביב צווארו, הפילו אותו, וניתצו את ראשו באבנים. מבחינתם, הפסל – שהוצב בשנת 1937 על "אל מורו דה טולקאן", גבעה חרוטית בפאתי העיר – עמד על אדמת קודש: פירמידה טרום-קולומביאנית שנהרסה כדי לפנות לו מקום, וקבר עתיק שמתחתיה. בלאלקאסאר, כך אמרו, הרג ושיעבד אלפים מאבותיהם.
מה שהמיסאק לא יכלו לשנות הוא נוכחותו על שטר הנייר שעדיין שכן בארכיוני אספנים ברחבי העולם. שם, על שטר 10 הסוקרס האקוודורי, הוא מסתכל הצידה – חבוש קסדת מלחמה ועטור נוצות – מוקפא בנייר ומחוץ להישג ידם.
פרטי השטר
השטר שלפנינו הונפק ב-20 באפריל 1983, סדרה LK, מספר סידורי 10111939, קטלוג Pick #114b. הוא נדפס בלונדון בידי Thomas de la Rue & Company, Limited – חברת הדפסה ביטחונית שנוסדה בלונדון ב-1821 בידי תומאס דה לה רו, יליד גרנזי. החברה התחילה בכובעי קש ובמכתבי דפוס, עברה לקלפי משחק עם זיכיון מלכותי ב-1831, נכנסה לבולים ב-1855, וב-1860 הדפיסה את שטרי הכסף הראשונים שלה – עבור ממשלת מאוריציוס. כיום היא המדפיסה המסחרית הגדולה בעולם לשטרות, פספורטים, ובולי הכנסה. מימדי השטר: 156 על 67 מ"מ.
המראה הדו-צדדי מספר שתי היסטוריות נפרדות. הצד הקדמי, בגוון חום-ספייה, מציג את דיוקן הכובש. הצד האחורי, בכחול עמוק, מציג את סמל המדינה – הצהרת לאומיות מודרנית של עצמאות.
הכובש שבנה עיר, שדד ממלכה, וקיבל גזר דין מוות
סבסטיאן מויאנו י. סבררה – הידוע בשמו המאומץ סבסטיאן דה בלאלקאסאר, על שם הכפר במחוז קורדובה שליד מקום הולדתו – נולד סביב 1490. בגיל צעיר שייט לאמריקה בעקבות גל הכיבוש הספרדי, שירת תחת פדראריאס דאוויל בפנמה ובניקרגואה, והצטרף לפיסארו ולאלמאגרו בכיבוש האינקה. ב-1534 הקים את קיטו – הבירה האקוודורית – על גבי העיר האינקאית שקדמה לה, לאחר שכבש אותה מידי המפקד האינקאי רומיניאוואי שהספיק להצית את העיר לפני שנסוג. בשנים הבאות הוסיף בלאלקאסאר להרחיב את שליטתו צפונה: הוא יסד את סנטיאגו דה קאלי ב-1536, ואת פסטו ופופיאן ב-1537.
אבל הקריירה הזו נבנתה על עצמותיהם של עם המיסאק. עם המיסאק מאשים את בלאלקאסאר בהרג ובשעבוד אלפים מבני עמם – אישומים שמתועדים בכרוניקות הכיבוש, בארכיונים, ובמסורת שבעל פה. גם הכתר הספרדי עצמו ראה בו עבריין: ב-1546, בסכסוך טריטוריאלי בין הכובשים, הוציא בלאלקאסאר להורג את חורחה רובלדו – מושל ספרדי שכן. בית המשפט המלכותי בספרד העמיד אותו לדין שלא בפניו, הרשיעו בשלושה אישומים – רצח רובלדו, התעללות בילידים, והשתתפות במלחמות הפנים בין הכובשים – ודן אותו למוות. ב-28 באפריל 1551 הוא מת בקרטחנה דה אינדיאס מסיבות טבעיות, לפני שהספיק להפליג לספרד ולערער על גזר הדין.
ובכל זאת, ארבע מאות שנה מאוחר יותר, בחרה ממשלת אקוודור להציב את דיוקנו על שטר הכסף שלה – כמייסד הבירה. מבחינת המיסאק, זו האירוניה הצורבת: הגבר שאפילו הכתר ששלח אותו הוקיע כרוצח – לא רק שלא נדרש לתת את הדין על רצח אבותיהם, אלא הונצח בידי מדינה שקמה על אדמתם, על מטבע שעובר מיד ליד מדי יום.
מטבע שהסתיים בהיפר-אינפלציה
הסוקרס – מטבע אקוודור מאז 1884 – נקרא על שם אנטוניו חוסה דה סוקרה, גיבור עצמאות דרום אמריקה. במשך עשרות שנים הוא נחשב יציב למדי, אך 1983 – השנה שבה הונפק השטר הזה – הייתה נקודת המפנה: הסוקרס פוחת רשמית ל-42 לדולר, ואומץ משטר "התאמה זוחלת" (crawling peg). מכאן החל מסע התפרקות ארוך.
הקריסה הסופית הואצה במשבר משולש בסוף שנות ה-90: אל ניניו של 1997-98 שגרם נזק חקלאי עצום, קריסת מחירי הנפט (המקור העיקרי להכנסות המדינה), והמשבר הבנקאי של 1998-99 שבו קרסו כשליש מבנקי המדינה. בינואר 2000 הגיע השער ל-25,000 סוקרס לדולר – הפסד של 67% בשנה אחת. ב-9 בינואר 2000 הכריז הנשיא חאמיל מאהואד על אימוץ הדולר האמריקאי. הסוקרס חדל להיות הילך חוקי בספטמבר 2000, ועד מרץ 2001 ניתן היה להמירו בבנק המרכזי ביחס קבוע של 25,000:1. בתחילת שנות ה-80, עשרה סוקרס יכלו לקנות מעט יותר מסנדוויץ' בקיטו. בשנת 2000, הם לא הספיקו לכרטיס אוטובוס.
גב השטר: מהפכה ארבעה-חודשים בכחול כהה
הגב הוא אחת מיצירות הגרפיקה המוקפדות של תקופת הסוקרס. במרכזו ניצב סמל המדינה הרשמי של אקוודור, שעוצב בצורתו הנוכחית ב-31 באוקטובר 1900 על בסיס גרסה מ-1845. בראש המגן ניצבת שמש זהובה, ומסביבה ארבעה סמלי מזלות: טלה, שור, תאומים וסרטן – המייצגים את החודשים מרץ עד יולי 1845. אלה חודשי המהפכה (Revolución Marcista), שבמהלכם הופל הגנרל חואן חוסה פלורס – הנשיא הראשון של אקוודור – שמשטרו נחשב משעבד וקולוניאלי בפועל. שמש האבות וארבעת המזלות אינם דקורציה: הם הצהרה פוליטית של עצמאות שנייה, פנימית, מההגמוניה שירשו הכובשים.
מתחת לשמש מצטייר הצ'ימבוראסו – ההר הגבוה ביותר באקוודור ואף הנקודה הרחוקה ביותר ממרכז כדור הארץ, בזכות הבליטה האקוואטוריאלית – מה שעשוי למצב אותו כהר הגבוה ביותר בעולם. לרגלו זורם נהר הגואיאס, ועליו שטה ספינת הקיטור "Guayas" – שנבנתה בגואיאקיל ב-1841, הספינה הראשונה מסוגה בחוף המערבי של דרום אמריקה. במקום תורן היא נושאת קדוקאוס – שני נחשים סביב מטה מכונף, סמלם של מסחר וכלכלה. מעל הכל פרוש קונדור האנדים – עוף עם מוטת כנפיים עצומה, סמל הכוח והגדולה הלאומית. מסביב למגן: זר דפנה (ניצחון) וענף תמר (זכר החללים).
שני סיפורים, נייר אחד
השטר הזה הוא תיעוד כפול: עדות לתקופת הכיבוש הספרדי ולשאלות שטרם נסגרו, ועדות לעשור שבסופו ויתרה מדינה על מטבעה הלאומי. הסיפורים הסבוכים שהתאגדו על גבי השטר הזה, נשארו חרוטים על השטר גם כאשר המדינה הבינה שהיא לא באמת יכולה לעמוד מאחוריו.