באביב 1918, בית הדפוס באודסה עבד בקדחתנות. עובדי הדפוס הדפיסו שטרות ירוקים בערך של 50 קרבובנצים – מטבע של מדינה שבקושי הספיקה להיוולד. על השטר, זוג בפרופיל: גבר ואישה, פניהם אדומים על רקע ירקרק, מסתכלים באותו כיוון. הם לא ידעו שהכיוון הזה יוביל למלחמת אזרחים, כיבוש זר ושבעים שנה של שכחה.
השטר הזה נולד מתוך רגע של תקווה. בינואר 1918, הכריזה הרפובליקה העממית האוקראינית על עצמאותה מרוסיה. זו הייתה הפעם הראשונה מזה מאות שנים בה אוקראינה ניסתה לעמוד על רגליה. המדינה הצעירה היתה זקוקה לכסף משלה – ומהר.
לידתו של שטר לאומי
כבר בדצמבר 1917, הראדה המרכזית – הפרלמנט האוקראיני – הקימה בנק ממלכתי. מיכאילו קריבצקי מונה לתפקיד מנהל הבנק הראשון, וחתימתו הופיעה על שטר 100 הקרבובנצים הראשון שהונפק בינואר 1918. את העיצוב יצר האמן המוכשר הֵאורהי נארבוט, שעיצב גם את סמל המדינה – הטריזוב, הקלשון בעל שלושת השיניים שמקורו במטבעות של הנסיך וולודימיר הגדול מהמאה העשירית.
במרץ 1918, אישרה הראדה הנפקה של שטרות הסקרבניצה הממלכתית – שטרי אוצר – בערכים של 25 ו-50 קרבובנצים. שטרות אלה נועדו לתוקף עד מרץ 1924, אך מעטים האמינו שהמדינה תחזיק מעמד זמן כה רב.
השטר של 50 קרבובנצים עוצב על ידי אנטונין קרסובסקי. בחזיתו מופיע דיוקן של זוג בפרופיל, מודפס בחום-אדמדם על רקע ירוק מעודן. מתחת לדיוקן מופיעה אזהרה: על זיוף ייענשו במאסר. חתום על השטר חריטון לביד-יורצ'יק, מנהל האוצר הממלכתי – כלכלן אוקראיני שנולד ב-1877 ומת בברלין ב-1945, לאחר שנות גלות ארוכות.
בגב השטר מופיעים איכר עם את חפירה ואישה עם אלומת חיטה – סמלים של אוקראינה החקלאית. ביניהם מתנוסס הטריזוב, סמל המדינה החדשה. הכיתוב באוקראינית מכריז: "שטר אוצר ממלכתי".
מלחמה, כיבוש וזיופים
אבל אוקראינה של 1918 לא הייתה מקום רגוע להדפסת כסף. באפריל, הפיל הגנרל פבלו סקורופדסקי את הממשלה הדמוקרטית בהפיכה בתמיכה גרמנית. בדצמבר, הוא עצמו נאלץ לברוח כשהצבא הבולשביקי התקרב לקייב. בינתיים, בדרום, הצבא הלבן של דניקין נלחם נגד הבולשביקים – ונגד האוקראינים.
למרות הכאוס, מכבש הדפוס לא עצר. סדרת AK סימנה הדפסה בקייב, וסדרת AO – באודסה. השטר שלפנינו, עם המספר הסידורי AO 215, הודפס באודסה. זה עושה אותו לפריט מעניין במיוחד, כי לאודסה היה גורל סוער.
ב-1919 כבש צבא דניקין את אודסה והשתלט על בית הדפוס. הם המשיכו להדפיס שטרות של 50 קרבובנצים כאילו כלום לא קרה – אבל עם מספרים סידוריים גבוהים יותר, מ-AO 210 ומעלה. הממשלה האוקראינית הכריזה מיד שכל השטרות מסדרה זו הם מזויפים. ב-1920, כשהסובייטים כבשו את אודסה, גם הם הדפיסו שטרות באותו עיצוב, הפעם עבור הרפובליקה הסובייטית הגליצאית. אותו שטר, אותו עיצוב, שלוש ממשלות שונות.
מורשת בנייר
היום, שטר 50 קרבובנצים מ-1918 הוא פריט אספנות נפוץ יחסית. ניתן למצוא אותו במצב טוב בכמה עשרות דולרים בלבד. אבל הערך האמיתי שלו אינו כספי – הוא היסטורי. זוהי עדות לרגע קצר שבו אוקראינה ניסתה להיות מדינה עצמאית, לפני שירד עליה המסך של שבעים שנות שלטון סובייטי.
ב-1996, כשאוקראינה החדשה הנפיקה את ההריבניה – המטבע שלה כיום – היא שאבה השראה מהעיצובים של נארבוט מ-1918. הטריזוב, שהופיע לראשונה על שטר הקרבובנצים, הפך לסמל המדינה. הכסף של תקופת הכאוס הפך ליסוד של זהות לאומית.
הזוג על השטר ממשיך להסתכל באותו כיוון, אל עבר עתיד שב-1918 עוד היה פתוח לכל האפשרויות. את העתיד הזה הם לא זכו לראות. אבל הנכדים שלהם, במדינה שנולדה מחדש ב-1991, מחזיקים בידיהם שטרות שעדיין נושאים את הסמלים שנולדו באותה שנה סוערת. יש משהו עיקש בכסף – הוא שורד גם כאשר המדינה שהנפיקה אותו עוברת תהפוכות.