בעיצומה של מגפת הקורונה העולמית, כאשר חרדה ואי-ודאות שלטו בכיפה, אוסטריה בחרה בגישה ייחודית להעברת מסרים חיוניים לציבור – הומור על נייר טואלט. הבול שהונפק על ידי השירות הבולאי האוסטרי בשנת 2020 לא רק משך תשומת לב עולמית, אלא גם סימל שינוי מעניין בפניה לציבור בזמן משבר.
הרעיון לבול נולד מתוך תופעה מוכרת בתחילת המגפה – קניית בהלה ומחסור בנייר טואלט. השירות הבולאי האוסטרי החליט להפוך את הסמל הזה של פאניקה למסר של תקווה והומור. אולם, המעבר מרעיון למציאות לא היה פשוט. בשל המחסור בנייר טואלט, נדרשו מספר חודשים עד שניתן היה להשיג את החומר הדרוש בכמויות מספיקות ליצירת הבולים.
הבול עצמו, בגודל סטנדרטי של 42 מ"מ x 35 מ"מ, מודפס על שלוש שכבות של נייר טואלט אמיתי. העיצוב מציג איור פשוט אך אפקטיבי של פיל תינוק בשחור, המסמל מרחק של מטר אחד – המרחק החברתי המומלץ. לצדו, סמלי נגיף הקורונה בצבע אדום מזכירים את הסכנה שבמגפה. הכיתוב בגרמנית "DISTANZ, DIE UNS VERBINDET" (מרחק שמחבר אותנו) מדגיש את המסר העיקרי – חשיבות השמירה על מרחק פיזי תוך שמירה על קשר חברתי.
מעבר לעיצוב היצירתי, הבול נושא ערך נקוב ייחודי של 2.75 + 2.75 יורו. מחצית מהסכום מיועדת לתרומה לנפגעי הקורונה, מה שהופך את הבול לא רק לפריט אספנות מעניין, אלא גם למעשה של סולידריות חברתית.
השימוש ב"פיל תינוק" כסמל למרחק חברתי לא נשאר רק על גבי הבול. הביטוי הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי באוסטריה. עד כדי כך, שבסוף השנה, "Babyelefant" (פיל תינוק בגרמנית) נבחר כמילת השנה על ידי חבר מומחים מהחברה לגרמנית אוסטרית, מנצח אפילו את המילה "קורונה". הביטוי קיבל כמעט 50% מהקולות, מה שמעיד על השפעתו העמוקה על התרבות והשפה המקומית.
ההצלחה של ה"פיל תינוק" מדגימה את כוחו של הומור בפניה לציבור. במקום להשתמש באזהרות מאיימות או בשפה יבשה, הממשלה האוסטרית בחרה בדימוי חביב ומשעשע. גישה זו לא רק הפחיתה את המתח והחרדה בקרב הציבור, אלא גם הגבירה את הסיכוי שאנשים יזכרו ויישמו את ההנחיה לשמירת מרחק. יתרה מזאת, השימוש במושג משותף חיזק את תחושת הסולידריות בקרב האוסטרים.
גם בישראל נעשה שימוש בהומור להעברת מסרים חשובים בזמן משבר. סדרת הסרטונים של "אגף ההלכה" משלבת הומור עם הדרכה הלכתית לחיילי צה"ל בזמן מלחמה. הסרטונים מציגים מוקדן הלכתי (אמיר מויאל) המתקשה לשלוט על חידודי הלשון והשנינויות היוצאות מפיו בעת מענה לשאלות חיילים. לדוגמה, המוקדן שואל: "את בתותחנים? כי זו שאלה פגז!". גישה זו מצליחה להנגיש מידע מורכב ורציני, תוך יצירת חוויה מהנה ובלתי נשכחת עבור קהל היעד.
השימוש בהומור בתקשורת ציבורית, במיוחד בזמני משבר, אינו נטול אתגרים. קיים סיכון לזילות של מצב רציני, ונדרש איזון עדין בין קלילות לבין הכרה בחומרת המצב. יתרה מזאת, הומור הוא לעתים קרובות תלוי תרבות, ומה שנחשב מצחיק בתרבות אחת עלול להיות לא מובן או אף פוגעני בתרבות אחרת. יתכן שבשל כך מוצג ההומור של אמיר מויאל כבעיה ופליטת פה לא רצויה לאורך הסרטונים. כך מועבר מסר מורכב שמצד אחד נותן לגיטימציה להומור אולם מאידך – מסתייג ממנו מעט.
ההצלחה של סדרת הסרטונים של אגף ההלכה והצלחתם של הבול האוסטרי וה"פיל תינוק" מדגימה את הפוטנציאל הרב הטמון בגישה זו. היא מראה כיצד, כאשר נעשה בו שימוש מושכל, הומור יכול לשמש ככלי תקשורתי יעיל, המסייע בהעברת מסרים חשובים ובחיזוק החוסן החברתי בעתות משבר.
לסיכום, הבול האוסטרי העשוי מנייר טואלט מייצג גישה חדשנית לתקשורת ציבורית בזמן משבר, המשלבת הומור, יצירתיות וסולידריות חברתית. בעוד שלא כל מדינה תוכל או תרצה לאמץ גישה זהה, המקרה האוסטרי מספק תובנות חשובות על הכוח של הומור בהעברת מסרים חיוניים ובחיזוק הקהילה בזמנים מאתגרים. הוא מזכיר לנו שגם בעיצומו של משבר עולמי, יש מקום לחיוך – אפילו אם חסר נייר טואלט.