ב-18 בינואר 1945, נער הונגרי בן 14 צעד בשלג הקפוא של פולין, על סף קריסה. מעל 60,000 אסירים הוצעדו באותו יום ממחנה אושוויץ מערבה, וכל מי שעצר נורה למוות. הנער הזה, דוד לייטנר, המכונה "דוגו", היה על סף ייאוש — אבל אז עלה בזיכרונו משהו מפתיע: סיפור שאמו גולדה סיפרה לו על ארץ ישראל, שם גדלות על העצים לחמניות עגולות וחמות בשם "בילקלך".
החזון הזה, פשוט ככל שיהיה, החזיק אותו בחיים. 81 שנים מאוחר יותר, בפברואר 2026, השירות הבולאי של דואר ישראל הנפיק בול מיוחד המנציח את סיפורו של דוגו ואת המבצע שנקרא על שמו — אירוע אכילת פלאפל שנתי שהפך לתופעה לאומית ובינלאומית. זה לא הבול הראשון שמציג את המאכל הלאומי אבל הבול הזה מציג לא רק מאכל אלא סיפור מעורר השתאות.
מהמחנה לשוק מחנה יהודה
דוגו נולד בשנת 1930 בעיר נירג'האזה שבהונגריה, למשפחה דתית. הוריו, מאיר וגולדה, ניהלו חנות מכולת מקומית. בפסח 1944, לאחר הכיבוש הגרמני, הועברה המשפחה לגטו ומשם לאושוויץ-בירקנאו. בסלקציה על הרציף, דוגו נפרד לעד מאמו ומשתי אחיותיו שנשלחו להשמדה מיידית. הוא נשאר במחנה עם כ-4,000 ילדים אחרים.
צעדת המוות הביאה אותו למחנה מאוטהאוזן ומשם למחנה גונסקירכן, שם שוחרר במאי 1945. בשנת 1949 עלה לארץ, גויס לצה"ל והיה ממייסדי מושב ניר גלים ליד אשדוד. זמן קצר לאחר הגעתו ארצה, טייל בשוק מחנה יהודה בירושלים וראה דבר שגרם ללבו לפעום: כדורי פלאפל מיטגנים בשמן. הם הזכירו לו את אותן "בילקלך" עליהן חלם בצעדת המוות.
דוגו החליט כי מדי שנה, ב-18 בינואר — התאריך שבו יצא לצעדת המוות — הוא יאכל פלאפל כדי לחגוג את העובדה שהוא חי, שבע, ותושב ארץ ישראל. במשך עשרות שנים שמר על המנהג הפרטי הזה בשקט, עד שמשפחה וחברים החלו להצטרף אליו.
ממנהג פרטי לתופעה לאומית
בשנת 2016 יזם מוזיאון השואה "בית העדות" בניר גלים, שדוגו היה ממייסדיו, את "מבצע דוגו". הרעיון היה פשוט: להזמין אנשים מכל הארץ והעולם לאכול פלאפל ב-18 בינואר, להצטלם עם שלט "מבצע דוגו — עם ישראל חי!" ולשתף ברשתות החברתיות. המבצע צבר תאוצה במהירות והפך לאירוע שמאחד מגזרים שונים בחברה הישראלית.
במהלך השנים השתתפו במבצע נשיא המדינה ראובן ריבלין (2019), הרמטכ"ל אביב כוכבי (2020), ונשיא המדינה יצחק הרצוג (2023). שגרירויות ישראל בלונדון ובוורשה חילקו מנות פלאפל, יחידות צה"ל ושירות בתי הסוהר הצטרפו, ובתי ספר ברחבי העולם פתחו את יום הלימודים בשיעור על סיפורו של דוגו.
ב-27 ביולי 2023, בט' באב, הלך דוגו לעולמו בגיל 93. אך המבצע ממשיך בזכותו — ובשנת 2024 הכריז יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי מבצע דוגו יצוין בכנסת מדי שנה.
הבול שמנציח את הסיפור
הבול שהונפק בפברואר 2026, לרגל 11 שנים למבצע, אויר בידי הקריקטוריסט מישל קישקה והמאיירת מירי ניסטור. האיור מציג פיתה פלאפל ענקית ובתוכה אנשים מגוונים — חיילים, ילדים, מבוגרים, אנשים מכל המגזרים — כשמעליהם מרחפת דמותו של דוגו עם כובע כחול אופייני, מחייך ומקיף את כולם.
ערך הבול הנקוב — המספר המודפס על הבול המציין את עלות המשלוח — הוא 9.10 שקלים. השובל, הפיסה הקטנה המחוברת לבול ומכילה מידע נוסף, מציג את הסטנד של הפיתה וכיתוב "מבצע דוגו" בעברית ובאנגלית.
הנפקת הבול מהווה הכרה ממלכתית רשמית במבצע שהחל כמנהג פרטי של אדם אחד. כפי שציינה מנכ"לית בית העדות: "העובדה שמבצע דוגו הונצח על בול רשמי של מדינת ישראל מעניקה לו אסמכתא רשמית כאירוע בעל מעמד לאומי."
יש משהו מרגש בכך שכדור פלאפל פשוט — מאכל רחוב ישראלי טיפוסי — הפך לסמל של ניצחון, תקווה וזיכרון. דוגו סיים כל הרצאה וכל מפגש במילים "עם ישראל חי". הבול הזה, כמו המבצע שהוא מנציח, הוא תזכורת לכך שגם מתוך החושך הגדול ביותר יכולה לצמוח תקווה — ושלפעמים היא מגיעה בצורה של כדורים עגולים ומטוגנים בשמן.