גלגוליו של שטר: מאינפלציה לייצוב
כשהאינפלציה הדוהרת של שנות השמונים הכריחה את בנק ישראל להנפיק שטרות בעלי ערך נקוב גבוה, נבחרה דמותה של גולדה מאיר לעטר את שטר 10,000 השקלים. העיצוב המקורי של אשר קלדרון, בגוון צהוב-כתום אופייני, הפך במהרה למוכר בכיסם של הישראלים.
(בתמונה: שטר 10,000 שקלים עם דמותה של גולדה מאיר. בצד שמאל של השטר ניתן להבחין בכיתוב הזעיר "שלח את עמי")
עם המעבר לשקל החדש ב-1985, כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית, הפך השטר לשטר בערך נקוב של 10 שקלים חדשים. העיצוב נשאר זהה: בחזית דיוקנה של מאיר לצד עץ מסוגנן היוצר מגן דוד, ובגב השטר – התמונה ההיסטורית ממוסקבה והכיתוב "שלח את עמי".
(בתמונה: פריט אספנות מיוחד שהונפק על ידי בנק ישראל: שלישיית שטרות בעריך עשרה שקלים חדשים הנושאים את דמותה של גולדה מאיר שלא עברו חיתוך – Uncut)
הרגע שעיצב היסטוריה: ערב ראש השנה במוסקבה
ערב ראש השנה 1948 היה רגע מכונן בתולדות העם היהודי. גולדה מאיר, שזה עתה מונתה לשגרירת ישראל בברית המועצות, הגיעה לבית הכנסת הגדול במוסקבה. למרות שלא דיברה רוסית והגיעה לתפקיד כמעט במקרה, היא עמדה במרכזו של אירוע היסטורי.
אלפי יהודים סובייטים, בניגוד להוראות השלטונות ותוך סיכון אישי, התקבצו סביב בית הכנסת לראות את נציגת המדינה היהודית החדשה. "הם כמעט מחצו אותי," סיפרה מאיר, "קוראים בשמי שוב ושוב." צלם צעיר בן 18, דוד חבקין, טיפס על גג סמוך ותיעד את הרגע ההיסטורי – תמונה שתהפוך לסמל המאבק.
(בתמונה: גב השטר של 10,000 שקלים. מעניין לציין שגולדה מאיר מופיעה גם בגב השטר – לא יודע אם יש עוד מקרה כזה בשטרות ישראל. מצליחים לזהות? היא הדמות הקרובה ביותר לאות ה-י' של המילה 'עמי')
ממפגש ספונטני למהפכה של ממש
המפגש במוסקבה הצית תנועת מחאה חסרת תקדים. בשנות ה-60 וה-70 התעורר גל של התנגדות יהודית בברית המועצות. יהודים החלו לדרוש בגלוי את זכותם לעלות לישראל, למרות הסכנות הכרוכות בכך. "ישראל או מוות!" הכריזו 531 יהודים מגאורגיה במכתב נועז לאו"ם. המאבק, שזכה לכינוי "עליית שלח את עמי", היה לסמל של התנגדות לדיכוי הסובייטי.
מנהיגה פורצת דרך
סיפור חייה של גולדה מאיר היה מעין בבואה של הסיפור היהודי במאה ה-20: ילדה שנמלטה מפוגרומים בקייב, מהגרת שהפכה למנהיגה, ואישה שניפצה את תקרת הזכוכית כראש הממשלה הרביעית של ישראל. כראש ממשלה, היא הפכה את המאבק למען יהודי ברית המועצות ליעד לאומי מרכזי. בסתיו 1969, בצעד דרמטי, קראה בכנסת את עצומת יהודי גרוזיה, מסמנת מעבר ממדיניות דיפלומטית שקטה למאבק פומבי ונחוש.
אמנות על נייר: עיצוב השטר
מעצב השטר, אשר קלדרון, יצר יצירת אמנות עשירה בסמלים: בחזית, דיוקנה של מאיר מלווה בעץ שענפיו שלובים ויוצרים צורה של מגן דוד, סמל לאחדות העם. בגב השטר, התמונה ההיסטורית ממוסקבה והכיתוב "שלח את עמי" משלימים את הסיפור – קריאה לחופש המהדהדת מיציאת מצרים ועד למאבק המודרני.
מהשטר למטבע: הגלגול האחרון
ב-7 בפברואר 1995 נכתב פרק חדש בסיפור כשהשטר הוחלף במטבע דו-מתכתי חדשני, הראשון מסוגו בישראל. המטבע, בשילוב ייחודי של פלדה מצופה ניקל וארד מצופה אורייט, היה חידוש טכנולוגי של ממש. אגב, תהליכי שחיקה דומים מאיימים כיום גם על המטבעות היציבים לכאורה, דוגמת הסנט האמריקאי שעלות ייצורו עולה על ערכו.
מהדורה מיוחדת ומוגבלת של המטבע נשאה את דיוקנה של גולדה מאיר, בעיצובו של גבי נוימן. אך רוב המטבעות – מתוך יותר מ-28 מיליון שהוטבעו – עוצבו עם דקל מניב תמרים ושני סלים קלועים, לצד הכיתוב "לגאלת ציון" בכתב עברי קדום ומודרני.
(בתמונה: מארז מיוחד של החברה הממשלתית למדליות ומטבעות הכולל מטבע עשרה שקלים חדשים עם דמותה של גולדה מאיר ובנוסף – שטר עשרה שקלים חדשים).
מורשת חיה
המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות הוכתר בהצלחה: בשנות ה-70 נפתחו השערים, ויותר מ-150,000 יהודים עלו לישראל. הגורמים היו רבים – החל מרדיפת היהדות והציונות, דרך הגבלות על לימודים וקידום מקצועי, ועד להתעוררות הזהות היהודית בעקבות ניצחון מלחמת ששת הימים.
מטבע שעבר לאספנות
כיום, השטרות והמטבעות הנושאים את דיוקנה של גולדה מאיר הם פריטי אספנות מבוקשים. הם משמרים לא רק את זכר המנהיגה פורצת הדרך, אלא גם את סיפורו של מאבק היסטורי – כיצד מפגש אחד בבית כנסת במוסקבה הצית תנועה שהובילה לשחרורם של מאות אלפי יהודים והפכה לאחד הפרקים המרתקים בתולדות העם היהודי.