בנובמבר 2010, כשנפתחה תערוכת הבולים הרב-לאומית "ירושלים 2010" בבנייני האומה, הביטו המבקרים על גליונית מזכרת יוצאת דופן. עליה נראה משה רבינו בגלימה אדומה מתנופפת, זרועותיו מורמות לשמים, ולמרגלותיו זורם נהר אדם של מאות אלפי בני ישראל – כולם צועדים בין שני קירות מים ענקיים שקפאו במקומם. הבול בעל הערך הנקוב של 6 שקלים חדשים הציג את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בתולדות העם היהודי.
התערוכה, שהתקיימה בין 21 ל-25 בנובמבר, כללה משתתפים מסין, בריטניה, ארצות הברית וישראל. היא הוקדשה לענפי הפילטליה – אספנות הבולים – הפופולריים ביותר בישראל, עם דגש מיוחד על אוספים הקשורים לארץ הקודש. במסגרת התערוכה הוצגו 7,000 עמודים של תצוגות בולים ועשרות אלפי פריטים פילטליים, לצד 100 אוספים נדירים.
הסיפור שמאחורי האיור
הגליונית עוצבה על ידי דיאנה שמעון ומאיר אשל, שניים ממעצבי הבולים הבולטים בישראל. אשל, מעצב גרפי ותיק, עיצב לאורך השנים עשרות בולים ישראליים בנושאים מגוונים ובין השאר את בול השב"כ, בול מעמד הר סיני ובולי מפעלי הבניה של הורדוס. האיור שנבחר מציג את רגע השיא של קריעת ים סוף, כפי שמתואר בספר שמות.
לפי המסורת היהודית, קריעת ים סוף התרחשה בכ"א בניסן, שישה ימים לאחר יציאת מצרים. הסיפור המקראי מתאר כיצד בני ישראל, נרדפים על ידי צבא פרעה, מצאו עצמם לכודים בין הים לבין המרכבות המצריות. ברגע האחרון, נבקע הים ונוצר מעבר יבשתי בין חומות מים, דרכו נמלטו בני ישראל לחירות.
האיור על הגליונית תופס את הרגע הזה בכל עוצמתו. משה ניצב על סלע גבוה, מחזיק במטה הרועים המפורסם שלו, כשגלימתו האדומה מתנופפת ברוח. מתחתיו נראה המון עצום של אנשים – גברים, נשים וילדים – צועדים על קרקעית הים היבשה. משני צידי המעבר מתנשאים קירות מים כחולים-אפורים, כאילו הוקפאו ברגע של התפרצות.
פרטים טכניים וייחוד הגליונית
הגליונית הונפקה בפורמט מיוחד הכולל את הבול עצמו עם ערך נקוב של 6 שקלים חדשים, כאשר מחיר הגליונית המלאה עמד על 8 שקלים. הכיתוב על הגליונית מופיע בשלוש שפות – עברית, ערבית ואנגלית – "קריעת ים סוף" ו-"Parting of the Red Sea". בפינה הימנית העליונה מופיע סמל התערוכה עם הכיתוב "ירושלים 2010".
מה שמייחד את הגליונית הזו הוא האופן שבו המעצבים בחרו להציג את ההמון. במקום לצייר דמויות גנריות ומטושטשות, הם יצרו פסיפס צבעוני של מאות דמויות זעירות, כל אחת עם צבע לבוש משלה. התוצאה היא אפקט ויזואלי מרשים – נהר אנושי הזורם בין קירות המים.
הבחירה בנושא המקראי לא הייתה מקרית. בולים ישראליים עוסקים באופן קבוע בנושאי יהדות והיסטוריה יהודית. מחקר שבחן למעלה מאלף בולים ישראליים מצא שכעשרה אחוזים מהבולים הישראליים בארבעים השנים הראשונות כללו מוטיבים ארכיאולוגיים-היסטוריים.
המשמעות התרבותית
סיפור קריעת ים סוף הוא אחד המאורעות המכוננים ביהדות. אנו מזכירים אותו מידי יום בתפילות שחרית וערבית ומידי שנה, בשביעי של פסח, קוראים בבתי הכנסת את פרשת בשלח המתארת את הנס ואת שירת הים שבה פצחו בני ישראל לאחר הצלתם. הביטוי "קשה כקריעת ים סוף" הפך לניב עברי המתאר משימה כמעט בלתי אפשרית.
באופן אישי, מעט הפריעה לי השעה בה "צויר" הבול. על פי המסופר במקרא, היתה החצייה של הים באשמורת הבוקר, כלומר, בחלק האחרון של הלילה ולא בשעות האור. קצת צורם לראות את התיאור הלא מדויק כפי שהוא מופיע בגליונית אבל בסופו של דבר, על אף חוסר הדיוק, הגליונית מביאה את הסיפור אל קדמת הבמה הישראלית-עולמית ונותנת לו מקום של כבוד.
כאשר אנחנו מסתכלים על הבול הקטן הזה, אנחנו נזכרים שגם אם הים מלפנינו ופרעה מאחורינו, הקדוש ברוך הוא יכול ברגע אחד לטרוף את כל הקלפים ולהוציא אותנו ממצרים אל הגאולה השלמה.