דואר לבנון הנפיק בול מיוחד המוקדש לקהילת האוטיזם הלאומית (National Autism Community), המציג עיצוב יצירתי המשלב את אחד הסמלים הלאומיים החשובים ביותר של לבנון עם אחד הסמלים המזוהים – והשנויים במחלוקת – ביותר עם אוטיזם בעולם. הבול, בערך נקוב של 10,000 לירות לבנוניות, מציג פרשנות מודרנית ומפתיעה לדגל לבנון. עץ הארז המסורתי המתנוסס על דגל המדינה מעוצב כאן כמערך של שלוש צורות לבנות על רקע כחול, כאשר הצורה האמצעית – המודגשת בכחול כהה יותר – מעוצבת כחתיכת פאזל, סמל שהפך במשך עשורים למזוהה עם אוטיזם ברחבי העולם.
סיפורו של סמל הפאזל כמייצג אוטיזם מתחיל בלונדון של 1963, כאשר ג'רלד גאסון, הורה וחבר דירקטוריון באגודה הלאומית לאוטיזם, בחר בו כדי לייצג את מה שנתפס אז כ"תעלומה" של התופעה. בגרסתו המקורית, הסמל כלל איור של ילד בוכה, שנועד לסמל את הקושי שנתפס כמובנה בחיים עם אוטיזם. מאז, הסמל אומץ על ידי ארגונים רבים ברחבי העולם והפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי על אוטיזם. ארגונים בינלאומיים רבים השתמשו בו בקמפיינים למודעות ולגיוס כספים, והוא הפך לאחד הסמלים המוכרים ביותר בתחום.
אולם בשנים האחרונות, עם התפתחות השיח על זכויות וייצוג של אנשים עם אוטיזם, נשמעים יותר ויותר קולות המבקרים את השימוש בסמל הפאזל. המבקרים טוענים כי הסמל מרמז שאנשים עם אוטיזם הם "חסרים" או "זקוקים לתיקון" – תפיסה שגויה ומזיקה המנציחה סטיגמות ישנות. הביקורת מדגישה שאנשים עם אוטיזם אינם פאזל שצריך לפתור, אלא בני אדם שיש לקבל ולהבין. יתרה מזאת, הסמל נוצר ללא התייעצות עם הקהילה האוטיסטית עצמה, ולאורך השנים הפך מזוהה עם ארגונים שנויים במחלוקת, כמו Autism Speaks, שזכה לביקורת על גישתו לאוטיזם.
כתגובה לבעייתיות של סמל הפאזל, רבים בקהילת האנשים עם אוטיזם מעדיפים כיום סמלים חלופיים. הפופולרי שבהם הוא סמל האינסוף, המגיע בשני צבעים: זהב, המייצג ספציפית אוטיזם (אנקדוטה מעניינת – Au הוא גם הסימון הכימי של זהב וגם תחילת המילה Autism), וגרסה בצבעי הקשת המייצגת את הרעיון הרחב יותר של קבלת השונות האנושית. סמלים אלה נוצרו מתוך הקהילה עצמה ומדגישים מסר של קבלה והכלה במקום "פתרון" או "תיקון".
הבול הלבנוני, בהקשר זה, הוא מסמך היסטורי מרתק. השילוב של סמל הפאזל עם הדגל הלאומי מדגים את המאמץ של החברה הלבנונית להכיר באוטיזם ולהעלות את המודעות אליו. בה בעת, הוא גם מזכיר לנו כיצד סמלים יכולים להתפתח ולשנות את משמעותם לאורך זמן. עיצוב הבול משקף תקופה שבה סמל הפאזל היה עדיין מקובל באופן גורף כמייצג אוטיזם, לפני שהביקורת עליו הפכה לחלק מרכזי מהשיח.
מעבר להיותו פריט אספנות מעניין, הבול מספק הזדמנות לדיון רחב יותר על האופן שבו חברות שונות בוחרות לייצג ולדבר על אוטיזם. הוא מזכיר לנו שבעוד שכוונות טובות עומדות בבסיס מאמצי ההסברה והמודעות, חשוב להקשיב לקולותיהם של אנשים עם אוטיזם עצמם בכל הנוגע לאופן שבו הם מיוצגים בשיח הציבורי. כך, בעוד הבול מנציח רגע חשוב בהתפתחות המודעות לאוטיזם בלבנון, הוא גם מזכיר כיצד השיח על ייצוג וזכויות ממשיך להתפתח ולהשתנות.