בשנת 1972 הנפיק דואר ישראל שלושה בולים לחג הפסח שנראו כאילו נלקחו ישירות מכתב יד מימי הביניים. הדמויות בבולים לבשו בגדים גותיים, הכתב היה מסולסל ומעוטר, והסצנות תיארו רגעים מסיפור יציאת מצרים בסגנון שהזכיר את ההגדות המאוירות שנוצרו באירופה לפני שבע מאות שנה.
שלושת הבולים בסדרה, בעיצובו של דרור בן-דב, נושאים ערכים נקובים של 0.18, 0.45 ו-0.95 לירות ישראליות. כל אחד מהם מציג סצנה אחרת מסיפור הפסח: יציאת מצרים, אכילת המצות ועריכת הסדר. על השובלים — רצועות הנייר המצורפות לבולים הישראליים ומהוות חלק בלתי נפרד מהם — מופיעים פסוקים מהתורה בעברית ובאנגלית, עם ציון המקור המקראי המדויק.
כתב היד שהשפיע על העיצוב
סגנון האיור בבולים מזכיר את אחת ההגדות המפורסמות בהיסטוריה היהודית. ההגדה העתיקה ביותר ששרדה בשלמותה, היא הגדת ראשי הציפורים, שנוצרה בדרום גרמניה בסביבות שנת 1300. שמה של ההגדה נובע מהתופעה המוזרה שבה כל הדמויות היהודיות מצוירות עם גוף אנושי וראש של ציפור — כנראה פתרון יצירתי להימנעות מציור פנים אנושיות, בהתאם לפרשנות מחמירה של האיסור על עשיית פסל ותמונה. מעניין לציין שמעצב הבולים השמיט בציורו את ראשי הציפורים אולם השאיר את כל דמויות האנשים ללא פנים כלל.
הגברים היהודים באיורים של ההגדה העתיקה חובשים על ראשיהם כובעים מחודדים — אותו "כובע היהודים" שיהודי גרמניה נדרשו לחבוש מהמאה ה-13 ואילך. בשנת 1215 קבעה ועידת לטראנו הרביעית כי על יהודים ומוסלמים החיים במדינות נוצריות להתלבש בצורה המבדילה אותם משאר האוכלוסייה. העיר ברסלאו הייתה הראשונה לאמץ את הכובע המחודד כסממן יהודי בשנת 1266, והמנהג התפשט משם לערים גרמניות נוספות.
בבולים הישראליים משנת 1972 ניתן לראות לבוש תקופתי אופייני, ארכיטקטורה גותית ברקע הכוללת צריחים וגגות משופעים וכמו כן עיטורים מסוגננים האופייניים לאמנות כתבי היד של ימי הביניים.
שלושה פסוקים, שלוש סצנות
הבול בעל הערך הנמוך ביותר, 0.18 לירות, מציג את יציאת בני ישראל ממצרים. על השובל מופיע הפסוק משמות ל"ד, י"ח: "כי בחודש האביב יצאת ממצרים". הדמויות נראות צועדות מול רקע של חומות עיר מימי הביניים, בסגנון שהיה מוכר לכל יהודי אירופי מהמאה ה-14.
הבול האמצעי, בערך 0.45 לירות, מתמקד במצוות אכילת המצה. הפסוק על השובל הוא משמות י"ב, ט"ו: "שבעת ימים מצות תאכלו". הסצנה מתארת אנשים באפיית מצות, כפי שמופיע גם בהגדות המאוירות העתיקות שתיעדו את הכנות החג.
הבול בעל הערך הגבוה ביותר, 0.95 לירות, מציג את סעודת הסדר עצמה. הפסוק הנלווה הוא מבמדבר ט", י"ב: "ככל חוקת הפסח יעשו אותו". הדמויות יושבות סביב שולחן ערוך, מחזיקות כוסות יין ומקיימות את הטקס כפי שהוא נעשה מזה אלפי שנים.
בין מסורת לחדשנות
השילוב בין אמנות מימי הביניים לבין בולי דואר מודרניים לא היה מקרי. בשנים שקדמו להנפקה, ב-1965, התפרסמה לראשונה מהדורת פקסימיליה של הגדת ראשי הציפורים בהוצאת תרשיש בעריכת מיכאל שפיצר. הפרסום הביא את כתב היד העתיק לתודעה הציבורית הישראלית והעולמית, ויצר עניין מחודש באמנות ההגדות מימי הביניים.
ההגדה המקורית עצמה עברה מסע היסטורי סוער. היא הייתה בבעלות משפחת בנדיקט מהמאה ה-19, ולאחר מכן עברה למשפחת לודוויג מרום, שר המשפטים של מדינת באדן בגרמניה. בשנת 1934 נאסר מרום על ידי הנאצים, אשתו וילדיו ברחו לצרפת, וההגדה נעלמה. היא הגיעה לידיו של הרמן קהאן, שעלה לארץ ישראל בשנת 1946 ומכר אותה לבית הנְכוֹת בצלאל. כיום היא מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים, שם היא אחד המוצגים היקרים והחשובים ביותר.
הבולים הגותיים המסוגננים, מזכירים לנו את התהפוכות שעברה היהדות ואת יציאות המצרים השונות שעברנו, כולל היציאה מארצות אשכנז והעליה לארץ. בכל דור ודור, כך מזכיר לנו מעצב הבולים, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.