בשנת 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, יצאו ממחנה הריכוז זקסנהאוזן שליד ברלין בולים שנראו כמעט זהים לבולים הרשמיים של האימפריה הבריטית. הבולים נשאו את דיוקנו של המלך ג'ורג' השישי, אבל מעליו הודפסה הכותרת Liquidation of Empire – חיסול האימפריה – ומתחתיה שם של אחת המושבות הבריטיות: סנט לוסיה. בראש הכתר של המלך ניתן להבחין במגן דוד זעיר.
הבולים האלה לא נועדו לשימוש דואר רגיל. הם היו חלק ממערכה פסיכולוגית מתוחכמת שהנאצים הפעילו נגד בריטניה, במטרה לערער את המורל של האוכלוסייה ולזרוע פחד מהתפוררות האימפריה.
מפעל הזיופים של הנאצים
תחת פיקודו של קצין אס-אס בשם ברנהרד קריגר, הקימו הנאצים יחידת זיוף חשאית במחנה זקסנהאוזן. היחידה הפעילה כ-142 אסירים יהודים שנבחרו בקפידה בשל כישוריהם המקצועיים – חרטים, מדפיסים, גרפיקאים ומומחי בנקאות. האסירים הוחזקו בבלוקים 18 ו-19, מבודדים משאר המחנה בגדרות תיל נוספות.
האסירים חיו בתנאים טובים יותר מאסירים אחרים – היו להם מיטות אישיות, הורשו ללבוש בגדים אזרחיים ולגדל שיער. אבל הם ידעו שחייהם תלויים על בלימה: מחלה, כישלון או סיום המבצע יביאו למותם.
הפרויקט הראשי של היחידה, מבצע ברנהרד, התמקד בזיוף שטרות בנק אנגליה. אך במקביל, הנאצים ייצרו גם בולי תעמולה מזויפים שנועדו לשמש ככלי ללחימה פסיכולוגית. הזיופים הפילטליים כללו מסרים אנטישמיים ואנטי-בריטיים, כשאחת הסדרות הבולטות הייתה בולי Liquidation of Empire.
האימפריה מתפוררת – לפחות על הנייר
הרעיון מאחורי בולי חיסול האימפריה היה מתוחכם. הנאצים יצרו העתק כמעט מושלם של בולי של המלך ג'ורג' השישי, שהונפקו בכל רחבי האימפריה הבריטית החל משנת 1938 והוסיפו עליהם הדפסות תעמולה. ההדפסות טענו שהאימפריה מתפוררת – הן בגלל הכיבוש היפני של מושבות במזרח הרחוק, והן בגלל הסכמי הלוואות עם ארצות הברית בקריביים.
סנט לוסיה, האי הקטן בים הקריבי שהיה מושבה בריטית, היה רק אחד מהמקומות שהופיעו על הבולים המזויפים. סדרות דומות יוצרו עם שמות של מושבות אחרות כמו גרנדה וברבדוס. המסר היה ברור: בזמן שבריטניה נלחמת בחזית האירופית, האימפריה שלה מתפוררת מכל הכיוונים.
אבל הנאצים לא הסתפקו רק בבולי חיסול האימפריה. הם יצרו גם זיופים נוספים עם מסרים קיצוניים יותר. בול היובל הכסוף של המלך ג'ורג' החמישי משנת 1935 זויף עם הכיתוב This War is a Jewish War – המלחמה הזו היא מלחמה יהודית. בבול ההכתרה של ג'ורג' השישי משנת 1937, פניו של סטאלין הוחלפו בפני המלכה אליזבת, כדי לרמז על ברית בין בריטניה לברית המועצות.
(בתמונה: הבול המקורי הנושא את דמותו של המלך ג'ורג' השישי)
סוף המלחמה והאגם שהצית את הדמיון
עם התקדמות בעלות הברית, פעילות הזיוף בזקסנהאוזן הופסקה בתחילת 1945. האסירים והציוד הועברו לאוסטריה, ורוב הראיות הושמדו או הוטבעו באגמים באלפים האוסטריים. עד היום אגם טופליץ מצית את דמיונם של ציידי אוצרות שמנסים למצוא בו שרידים נוספים. האסירים עצמם ניצלו בנס כשצבא ארצות הברית שחרר את מחנה אבנזה יום לפני שהנאצים תכננו להוציאם להורג.
הייצור של בולי התעמולה היה במספרים עצומים. לפי הערכות, כ-7 מיליון עותקים של בולי ג'ורג' השישי המזויפים יוצרו בסך הכול. מתוכם, כ-50,000 שרדו את המלחמה, וקצת יותר ממחציתם נשאו את ההדפסות התעמולתיות.
כיום, הבולים האלה הפכו לפריטי אספנות מבוקשים. דוגמאות במצב טוב נמכרות בכ-20 פאונד, אך הבולים עם הדפסות נדירות יותר יכולים להגיע למחירים גבוהים משמעותית. הם מושכים אספנים מתחומים שונים – חובבי בולים בריטיים, אספני יודאיקה, חוקרי מלחמת העולם השנייה וכל מי שמתעניין בהיסטוריה של תעמולה ולחימה פסיכולוגית.
האירוניה הגדולה היא שהבולים שתוכננו לערער את האימפריה הבריטית הפכו בסופו של דבר לעדות היסטורית על כישלונה של התעמולה הנאצית. האימפריה אמנם התפוררה בעשורים שלאחר המלחמה, אבל לא בגלל בולים מזויפים. היצירות של האסירים היהודים שנאלצו לעבוד עבור רודפיהם, נשמרו כתזכורת לאחת התקופות החשוכות ביותר בהיסטוריה האנושית.