ארבעת הבולים הנדירים ביותר של מדינת ישראל
לחצו על כרטיסייה כדי לצפות במחירי השוק
ב-16 במאי 1948, יומיים בדיוק לאחר הכרזת העצמאות, נמכרו לראשונה בסניפי הדואר בישראל בולי "דאר עברי" – סדרת הבולים הראשונה של המדינה החדשה. הבולים הראשונים הללו נושאים חשיבות היסטורית וסמלית עצומה, והם מהווים כיום את הסדרה היקרה ביותר בבולי ישראל.
הרקע ההיסטורי – תקופת המעבר הסוערת
במאי 1948 הפסיק המנדט הבריטי לספק שירותי דואר בארץ ישראל, והיה צורך מיידי בפתרון דואר עצמאי. במצב ביניים זה, שימשו בולי קק"ל כבולים זמניים. בערים מנותקות כמו צפת ונהריה הודפסו בולי דואר מקומיים, וגם בראשון לציון הודפס בול מקומי עבור שירותי דואר במכונית משוריינת. בולים אלו נחשבים כיום נדירים ויקרי ערך.
העיצוב והמעצב – אוטה וליש ובחירת המטבעות העתיקים
בחודש נובמבר 1947, עוד לפני הכרזת העצמאות, הוזמנו שלושה מעצבים גרפיים בארץ ישראל להגיש את הצעותיהם לעיצוב סדרת הבולים הראשונים של המדינה היהודית העתידה לקום. מבין ההצעות נבחרה הצעתו של אוטה וליש.
אוטה (אוטו) וליש (1906-1977) היה מעצב גרפי ישראלי שעיצב חלק ניכר מהסמלים הבולטים של מדינת ישראל, בהם כתיבה קליגרפית של מגילת העצמאות, מטבעות, שטרות ומדליות. וליש הציע רעיון מקורי – להציג בבולים הראשונים של המדינה מטבעות עתיקים מתקופת ימי בית שני ומרד בר כוכבא, כסמל לחידוש השלטון היהודי על ארץ ישראל לאחר אלפיים שנות גלות.
וליש הסביר את השיקולים שהנחו אותו: "בימים ההם טרם נקבע הסמל של המדינה… אם נדון את המטבעות מבחינה אומנותית, נמצא בהן ללא ספק אומנות יהודית טהורה, ללא השפעת אומנות זרה כל שהיא".
הערכים והנושאים
הבולים הציגו מגוון של מטבעות עתיקים עם משמעויות היסטוריות שונות. מקורם של המטבעות העתיקים המופיעים על גבי תשעת הבולים הוא באירועים היסטוריים שעצבו את האתוס הלאומי של עם ישראל. האירוע הראשון הוא המרד הגדול ברומאים בין השנים 66-73, שהסתיים בתבוסת הישוב היהודי ובחורבן המרכז הרוחני – בית המקדש.
שלושת הבולים הגדולים
שלושת הבולים הגדולים הם הנדירים והיקרים בסדרה. בולים אלו הציגו מטבעות מתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים. כל בול הציג מטבע משנה אחרת של המרד:
- הבול הירוק (250 מיל): מציג מטבע מהשנה השנייה למרד – שב – שנה שנייה
- הבול האדום (500 מיל): מציג מטבע מהשנה השלישית למרד – שג – שנה שלישית
- הבול הכחול (1000 מיל): מציג מטבע מהשנה הרביעית למרד – שד – שנה רביעית
למה "דואר עברי" ולא "ישראל"?
אחת השאלות המעניינות ביותר סביב הבולים הללו היא מדוע לא הופיע עליהם שם המדינה. התשובה פשוטה: מאחר שבזמן הדפסת הבולים עוד לא נקבע שמה של מדינת ישראל – האם תיקרא יהודה, ארץ ישראל או ישראל – הוחלט שהם יישאו את הכיתוב "דואר עברי" (בכתיב החסר שהיה נהוג אז).
תהליך ההדפסה הסודי
תהליך יצירת הבולים התנהל בסודיות מוחלטת. הסדרה הוכנה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, בבית נטוש במושבה שרונה. המלאכה בוצעה על ידי אנשי דפוס מנוסים. התכנית המקורית הייתה לבצע את ההדפסה בדפוס "לוין אפשיין" בבת-ים, אך מכיוון שבאותם ימי מלחמה בת ים הייתה נתונה תחת אש הכנופיות הערביות, נמסרה מלאכת ההדפסה לדפוס "הארץ" בתל-אביב.
הבעיות היו רבות: נייר להדפסת בולים כמעט לא היה בנמצא, מכבשי דפוס מתאימים ומכונות ניקוב לא היו. מכונת דפוס נמצאה אבל היה צורך להתאימה לתפקידה החדש, והנייר שנאסף היה בגוונים רבים ובעוביים שונים. את המכונה שבאמצעותה הודפסו בולי הדואר העברי הראשונים ניתן לראות עד היום במסגרת אוסף אלכסנדר, המוצג במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב.
הוחלט לבצע את העבודה מחוץ לבית הדפוס ההומה עובדים. בחסות החשכה הועברה מכונת הדפוס לבנין נטוש במושבה הגרמנית שרונה – הקריה של היום. שם, במשך 12 ימים, התבצעה העבודה והודפסו כמה מיליוני בולים.
המאפיינים הטכניים והעיצוביים
הסדרה כוללת תשעה בולים שונים בערכים שונים ובשני גדלים. הסט הראשון כלל בולים בעלי ערך של 3, 5, 10, 15, 20, 50, 250, 500, וכן 1000 מיל. הבולים הודפסו בדפוס בלט ובתנאים טכניים פרימיטיביים.
את הפן המקצועי במוטיבים שנבחרו ליווה הארכיאולוג פרופסור אלעזר ליפא סוקניק. על המטבעות המופיעים בבולים מופיעות כתובות בכתב עברי קדום שרוב הציבור לא הבין, ולכן הוחלט בדואר שזה עתה קם, כי יש לצרף הבהרה לכיתוב זה. לפיכך סוכם כי לכל בול תצורף בתחתיתו פיסת נייר בה יצוין תרגום בעברית בת זמננו של הכיתוב על המטבע. פיסת נייר נוספת זו, המכונה "שובל", הפכה לחלק קבוע מכל בולי ישראל.
ישראל היא המדינה היחידה ששירותי הדואר שלה מנפיקים לאורך כל השנים את בוליהם עם שובלים.
יום ההנפקה ההיסטורי
מאחר שהשבת היא יום שבתון, היה יום ראשון ב-16 במאי 1948 יום העסקים הראשון במהלכו ניתן היה לרכוש בולים לאחר הכרזת העצמאות. כ-2.5 מיליון בולים נמכרו ביום הראשון לפתיחת הדואר העברי – כמחצית מהבולים העבריים מהסדרה הראשונה. תורים ארוכים השתרכו ליד סניפי הדואר, וטקס קצר וחגיגי התקיים לרגל פתיחת משרדי "הדואר העברי".
המשכיות והשפעה
בולי "דואר עברי" נמכרו עד שנת 1950. בולי סדרת "דואר עברי" תוכננו מראש לשמש כבולים זמניים, במיוחד לאור העובדה שלא הודפס עליהם שם המדינה. ב-18 בדצמבר 1949 הונפקה הסדרה הראשונה של בולים מן המניין בישראל.
מוטיב המטבעות העתיקים המשיך להופיע כמרכיב משמעותי בבולי ישראל שהונפקו עד מחצית שנות החמישים. לאחר סדרת הבולים הראשונה, המשיך וליש לעצב בולים במהלך השנים עבור נושאים שונים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה עיצב את סדרת המועדים הראשונה, גיליונית הזיכרון הראשונה של ישראל ("תבול"), וסדרת דואר אוויר הראשונה.
מורשת וערך
כיום סדרת בולי "דואר עברי" שלמה, לא חתומה ועם שובל, היא הסדרה היקרה ביותר בישראל. הבולים מעוררים עניין רב בקרב אספנים ברחבי העולם, לא רק בזכות נדירותם אלא גם בשל המשמעות ההיסטורית והסמלית שלהם.
בולי הדואר העברי מייצגים רגע מכונן בהיסטוריה הישראלית – המעבר מחלום לעצמאות פוליטית -למציאות של מדינה ריבונית. הם משקפים את הרצון לקשר את ההווה עם העבר הרחוק, ולהבטיח המשכיות תרבותית ולאומית דרך סמלים חזותיים פשוטים אך בעלי משמעות עמוקה. עד היום, כאשר אנו מתבוננים בבולים הקטנים הללו, אנו רואים לא רק פריטי אספנות יקרי ערך, אלא גם עדות חיה לרגעי הולדתה של מדינת ישראל החדשה-ישנה.